עמוס עוז
סופר ישראלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[1]
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
עוז בספטמבר 2005 | |
לידה |
4 במאי 1939 ט"ו באייר תרצ"ט ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטי |
---|---|
פטירה |
28 בדצמבר 2018 (בגיל 79) כ' בטבת תשע"ט פתח תקווה, ישראל ישראל |
שם לידה | עמוס קלוזנר |
מדינה | ישראל |
לאום | יהודי |
מקום קבורה | בית הקברות בקיבוץ חולדה |
עיסוק | סופר, אינטלקטואל, פרופסור |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, הגימנסיה העברית רחביה |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | ספרות, פובליציסטיקה |
סוגה | סיפור קצר, רומן |
נושאי כתיבה | שאלות הקשורות לעם היהודי, בארס פואטיקה, בפסיכולוגיה ובנושאים נוספים רבים |
יצירות בולטות | סיפור על אהבה וחושך, קופסה שחורה, מיכאל שלי, עד מוות, המצב השלישי, הבשורה על-פי יהודה, מנוחה נכונה |
תקופת הפעילות | 1960–2018 (כ־58 שנים) |
הושפע מ | שרווד אנדרסון, פיודור דוסטויבסקי, גבריאל גארסיה מארקס, ש"י עגנון |
השפיע על | דויד גרוסמן |
צאצאים | פניה עוז-זלצברגר, גליה עוז, דניאל עוז |
פרסים והוקרה |
|
סגירה
עוז נחשב על ידי רבים לאחד מגדולי הסופרים בישראל. הגותו העיונית עסקה בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית מנקודת השקפה סוציאל-דמוקרטית. ספריו וסיפוריו תורגמו ל-45 שפות, והוא הסופר הישראלי במקום השני מבחינת מספר השפות אליהן תורגמו ספריו.[2] זכה בפרסים יוקרתיים לספרות בישראל ובעולם, בהם פרס ישראל לספרות לשנת תשנ"ח (1998), פרס גתה (2005), פרס היינריך היינה (2008) ופרס ביאליק. שמו הוזכר מספר פעמים כמועמד לפרס נובל לספרות.