אי-פוריות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אי-פוריות היא מצב של חוסר יכולת או קושי להתרבות, כלומר חוסר יכולת או קושי להביא צאצאים לעולם. אצל בני האדם, על פי ההגדרה המקובלת, אי-פוריות תוגדר לאחר שבני הזוג קיימו יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה במשך שנה בקביעות ללא התעברות. אי פוריות אינה מתייחסת למקרים שבהם ישנה התעברות אך לא היריון שלם תקין.
תחום | אורולוגיה |
---|---|
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 274143 |
MeSH | D007246 |
סיווגים | |
ICD-10 | N46, N97.0 |
ישנה הבחנה בין מצב של אי-פוריות שהוא קושי בהבאת צאצאים, לבין עקרות שהיא מקרה שבו בדרך הטבע אין יותר אפשרות להבאת ילדים. עקרות יכולה להיגרם באופן טבעי או באופן מלאכותי, כגון מחסור או פגם באיברים החיוניים להולדה, או כתוצאה משינויים כירורגיים במערכת הרבייה - חתך צינור הזרע, כריתת האשכים, השחלות או הרחם; ואילו אי-פוריות נגרמת מסיבות טבעיות בלבד. גם באנגלית ישנה הבחנה בין אי-פוריות (אינפֶרטיליות (Infertility) מלשון "הפריה") ובין עקרות (סטריליות (Sterility), מלשון "סטריליזציה", או עיקור).