מכות מצרים
סיפור מקראי אודות עשר מכות שנענשו מצרים על שעבוד בני ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מכות מצרים הן סיפור מקראי על עשר מכות שהביא אלוהים על מצרים. המכות באו בשל סירובו של פרעה מלך מצרים להיענות לדרישתו של אלוהים, על ידי שליחו משה, לשלח את בני ישראל. רק האחרונה שבהן, מכת בכורות, הביאה לשילוחם של בני ישראל וליציאת מצרים.
לפי הסיפור המקראי עשר המכות פגעו במצריים (האוכלוסייה המצרית) בלבד, למרות סמיכות המגורים של בני ישראל.
סיפור עשר המכות מופיע במקרא בספר שמות בפרשות וארא ובֹּא. קיימים כינויים מקובלים לכל מכה ומכה, שמקורם בהגדה של פסח, טקסט שנקרא באופן מסורתי על ידי יהודים בליל הסדר. בהגדה מופיעה רשימה של עשר המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דֶּבֶר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות. בהגדה מופיע גם סימן לזכירת עשר המכות על ידי ראשי התיבות שלהן: דצ"ך עד"ש באח"ב.