פאול ארדש
מתמטקאי ישראלי ואמריקאי, יהודי יליד הונגריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פאול ארדש (בהונגרית: Erdős Pál; 26 במרץ 1913 – 20 בספטמבר 1996) היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי. הוא היה ידוע בשיתופי הפעולה המקצועיים שלו עם יותר מ-500 מתמטיקאים, ובאורח החיים האקסצנטרי שלו (טיים מגזין קראו לו "המוזר שבמוזרים")[1].
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
פאול ארדש, בודפשט, 1992 | |
לידה |
26 במרץ 1913 בודפשט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
20 בספטמבר 1996 (בגיל 83) ורשה, רפובליקת פולין |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | הונגריה, ישראל, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ליפוט פייר |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | ג'וזף קרוסקל, Géza Fodor, Béla Bollobás, Bonifac Vazahabe Donat, Alexander Soifer, George B. Purdy |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
מחקרים בתחום תורת המספרים ומתמטיקה בדידה. | |
סגירה
ארדש חקר והגה בעיות במתמטיקה בדידה, תורת הגרפים, תורת המספרים, אנליזה מתמטית, תורת הקירובים, תורת הקבוצות ותורת ההסתברות[2]. רוב העבודה שלו עוסקת במתמטיקה בדידה, שבה ארדש פתר וניסח בעיות פתוחות רבות.
ארדש פרסם בערך 1,500 מאמרים מתמטיים במשך חייו, יותר מכל מתמטיקאי אחר בהיסטוריה. לא היה לו מקום מגורים קבוע, והוא נדד ממקום למקום כדי לעבוד עם מתמטיקאים אחרים. מספר שיתופי הפעולה יוצא הדופן שלו הביא ליצירת מספר ארדש, שהוא מדד למרחק של מתמטיקאי בגרף שיתופי הפעולה.