פדרציית העבודה האמריקאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פדרציית העבודה האמריקאית - (American Federation of Labor או בקיצור AFL), הייתה מראשוני איגודי העובדים בארצות הברית. תחילת המגעים להקמת הארגון החלו בעיר קולומבוס, אוהיו במאי 1886, על ידי שיתוף פעולה בין כמה איגודי בעלי מלאכה, אשר פרשו מהארגון הארצי, אבירי העבודה על רקע מאבק בין איגודי ייצרני הסיגרים מול אבירי העבודה על רישום פועלים לאיגוד.[1][2] סמואל גומפרס, שהיה חבר בכיר באיגוד ייצרני הסיגרים, נבחר להיות נשיא הפדרציה בכנס הקמתה, ונבחר מדי שנה להישאר בתפקיד זה עד מותו ב-1924.
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
מטה הארגון | ניו יורק ולאחר מכן וושינגטון די. סי. |
מייסדים |
סמואל גומפרס ג'ון מקברייד ויליאם גרין ג'ורג' מיני |
תקופת הפעילות |
8 בדצמבר 1886 – 4 בדצמבר 1955 בשנה זו התאחד הארגון כדי ליצור את הAFL-CIO אשר קיים עד ימינו |
מטרות הארגון היו פשוטות, העלאת שכר, וקיצור שעות העבודה ליום. הפדרציה זכתה לכוח ותמיכה רחבה ביתר שאת בשנים הספורות שלאחר הקמתה, על רקע ירידת כוחו של ארגון אבירי העבודה, אשר איבד אמינות ציבורית לאחר מהומות היימרקט שאירע ב-4 במאי 1886 ולבסוף נעלם ממפת האיגודים בארצות הברית.[2]
ב-1900 נמנו על חבריו חצי מיליון עובדים, ועד 1914 יכל הארגון להתגאות ב-2,000,000 חברים.[2] כוחו הרב של הארגון הוסבר פעמים רבות כתוצאה ישירה מאישיותו ומנהיגותו של גומפרס, אשר הוביל את הארגון בבטחה, ונמנע מכל המהומות הפוליטיות שכרסמו בארגון המתחרה של הפדרציה בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 ה-IWW (איגוד פועלי התעשייה של העולם). זאת משום שסירב להיות משויך למפלגה כזו או אחרת, והתווה מדיניות פרגמטית ומתונה, של איגודי פועלים בעד תנאים טובים לפועלי ארצות הברית, בניגוד לקריאה נרחבת למהפכה בסדר הקפיטלסטי הקיים (קריאה שאפיינה את מתחרי הארגון בימיו הראשונים, ראשית אבירי העבודה ולאחר ה-IWW).
ה-AFL היה ארגון הגג לפועלים הגדול ביותר בארצות הברית במשך המחצית הראשונה של המאה ה-20, גם לאחר הקמת הארגון המתחרה ב-1935 קונגרס איגודי התעשייה (CIO) על ידי איגודים אשר נדחו בידי ה-AFL, עקב התנגדות ה-AFL לפילוסופיית ההכללה של התאגדות כלל הפועלים באותו ארגון. למרות שהפדרציה אורגנה ונוהלה על ידי גילדות (איגודים לפי מקצוע) בחמישים שנות קיומו הראשונות, רבים מבין הארגונים תחתיו, החלו להתארגן באופן עצמאי כחלק מאיגוד תעשייתי רחב, זאת כדי לתת מענה לכוח העולה של ארגון ה-CIO למן שנות ה-40.
בשנת 1955 התאחדו הפדרציה והקונגרס יחדיו, כדי ליצור ארגון גדול אחד בשם AFL-CIO. ניתן לטעון, שה-AFL יחד עם יריבו, מהווים את תנועת העבודה המשפיעה והיציבה ביותר בארצות הברית מן הקמתו ועד ימינו. כיום חברים בארגון למעלה מ-13,000,000 פועלים.[3]