פולי מארי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנה פאולין "פולי" מארי (באנגלית: Anna Pauline "Pauli" Murray; 20 בנובמבר 1910 – 1 ביולי 1985) הייתה פעילה אמריקאית בתחומים זכויות האזרח ופמיניזם, וכן עורכת דין וסופרת. ב-1977, הייתה מארי לאישה השחורה הראשונה שהוסמכה לכמורה אפיסקופלית, ואחת מקבוצת הנשים הראשונות שהוסמכו בכנסייה זו.
פולי מארי | |
לידה |
20 בנובמבר 1910 בולטימור, מרילנד |
---|---|
פטירה |
1 ביולי 1985 (בגיל 74) פיטסבורג, פנסילבניה |
מדינה | ארצות הברית |
מקום מגורים | גאנה, דרהאם, Pauli Murray Family Home |
ידועה בשל | פעילות למען זכויות האזרח וזכויות נשים |
השכלה |
|
תקופת הפעילות | 1933–1985 (כ־52 שנים) |
מעסיק | אוניברסיטת ברנדייס, Ghana School of Law |
השקפה דתית | הכנסייה האפיסקופלית |
פרסים והוקרה | |
מארי נולדה בבולטימור, מרילנד, וגדלה אצל סביה מצד אמה בדורהם, צפון קרולינה. בגיל 16 עברה לניו יורק כדי ללמוד במכללת האנטר, וסיימה תואר ראשון ב-1933. ב-1940, בווירג'יניה, ישבה מארי עם חברותיה בקדמת האוטובוס, באזור המיועד ללבנים בלבד, ונעצרה על הפרת חוקי הפרדה גזעית. אירוע זה ומעורבותה בפעילות למען זכויות עובדים במסגרת "הליגה להגנת העובדים" הסוציאליסטית, הובילו לקריירה כעורכת דין בתחום זכויות האזרח. היא נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטת הווארד, שם גם נהייתה מודעת לסקסיזם ממסדי ואחר, וכינתה את זה "ג'יין קרואו", על משקל חוקי ג'ים קרואו, אשר מיסדו את ההפרדה הגזעית. מארי סיימה את לימודיה כמצטיינת המחזור, ואף על פי כן לא הורשתה להמשיך ללימודים מתקדמים, בגלל מגדרה. היא סיימה תואר שני במשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וב-1965 הייתה האפרו-אמריקאית הראשונה (מכל מגדר) שסיימה דוקטורט במשפטים באוניברסיטת ייל.
כעורכת דין, התמקדה מארי בזכויות נשים וזכויות האזרח. היועץ המשפטי של האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים (NAACP), ת'ורגוד מרשל, קרא לספרה מ-1950, States' Laws on Race and Color, "התנ"ך של תנועת זכויות האזרח". מארי שירתה בוועדת הנשיא למעמד האישה ב-1961, וב-1966 הייתה בין המייסדות של ארגון נשים לאומי (NOW). שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג נתנה לה קרדיט ככותבת שותפה של התקציר המשפטי בתיק ריד נ' ריד, תיק מכונן בנושא שוויון מגדרי, בשל עבודתה פורצת הדרך בתחום האפליה המגדרית. בנוסף, החזיקה מארי בתפקידים אקדמיים - בסגל או באדמיניסטרציה - בבית ספר למשפטים של גאנה, מכללת בנדיקט, ואוניברסיטת ברנדייס.
ב-1973 עזבה מארי את האקדמיה לטובת הכנסייה האפיסקופלית, והוסמכה לכמורה ב-1977, כחלק מהדור הראשון של נשים בכמורה. הכנסייה מינתה אותה לקדושה ב-2012.
בכל מהלך חייה הבוגרים, נאבקה מארי עם ענייני זהותה המגדרית והמינית, והיא תיארה את עצמה כבעלת "אינסטינקט מיני מהופך". היא הייתה נשואה זמן קצר לגבר בנישואים שבוטלו, וניהלה מספר מערכות יחסים עמוקות עם נשים. בצעירותה, עברה מארי כנער.
בנוסף לעבודתה המשפטית והאקטיביסטית, כתבה מארי שני ספרים אוטוביוגרפיים, וכרך שירה.