פוקאס, קיסר האימפריה הביזנטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פוקאס (ביוונית: Φωκάς; בלטינית: Flavius Phocas Augustus, פלביוס פוקאס אוגוסטוס, 547 – 5 באוקטובר 610) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 602–610. פוקאס היה איש צבא ועלה לשלטון לאחר שהנהיג הפיכה צבאית במסגרתה נרצח קודמו, מאוריקיוס, הייתה זו עליה אלימה ראשונה לשלטון מאז ימי קונסטנטינוס. הוא-עצמו נרצח על ידי יורשו, הרקליוס. במשך רוב שנות שלטונו התמודד עם פריצת גבולות האימפריה על ידי האווארים והסלאבים בבלקן והפרסים במזרח ועם התקוממויות ומלחמות אזרחים בסוריה, ארץ ישראל ומצרים. בשנת 607 חתם על צו השולל את קיומה של היהדות כ"דת נסבלת" באימפריה וכפה אף הטבלה באונס של יהודים, דבר שהיווה זרז למרד יהודי באנטיוכיה ולמרד הרקליוס[1]. פוקאס היה הראשון מבין הקיסרים הנוצרים שגידל זקן, דבר שאפיין מאז ואילך את קיסרי ביזנטיון[2].
עובדות מהירות לידה, הוצאה להורג ...
לידה |
547 תראקיה, בולגריה | ||||
---|---|---|---|---|---|
הוצאה להורג |
5 באוקטובר 610 (בגיל 63 בערך) קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית | ||||
שם מלא | פלביוס פוקאס אוגוסטוס | ||||
מדינה | האימפריה הביזנטית | ||||
בת זוג | לאונטיה אוגוסטה | ||||
| |||||
סגירה