פיוטי הושענות
סוגה פיוטית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש. מנהג המתפללים בנוסח אשכנז לאומרן אחר תפלת מוסף לפני קדיש תתקבל, כפי שנהגו במקדש לעשות ההקפות בשעת פטירתן, וכן נהגו בעבר גם הספרדים (מלבד התימנים) כפי שמופיע בטור[1]. ולדעת רס"ג ההושענות נאמרות לאחר ההלל, הטור כתב שמנהג זה הוא מנהג יפה, כדי שלא להוציא את ספר התורה שלא לצורך קריאה, אלא שלא נהגו כך. מאוחר יותר, בהשפעת חכמי הקבלה, העבירו בקהילות הספרדים את ההושענות אל אחר ההלל, ובעקבותם נהגו כך גם החסידים ובדור האחרון מתפשט המנהג גם אצל מתפללי נוסח אשכנז (כפי הנראה מטעמי נוחות).
בכל יום אומרים פיוט אחר (או מספר פיוטים). הפיוטים מסודרים בתוכם בדרך כלל בסדר אלף בית ובסוף כל שורה חוזרות המילים "הושע נא".
ישנם חילוקי מנהגים בין העדות השונות באשר לפיוטים הנאמרים. ביום הושענא רבא נוהגים לומר את הפיוטים שנאמרו בימים הקודמים ומוסיפים פיוטים מיוחדים ליום הושענא רבא עצמו.