פייר-סימון לפלס
מתמטיקאי צרפתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המרקיז פייר־סימון לַפְּלָס (בצרפתית: Pierre-Simon Laplace; 23 במרץ 1749 – 5 במרץ 1827) היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה. הוא סיכם והרחיב את עבודותיהם של קודמיו בעבודתו בעלת חמשת הכרכים מכניקה שמיימית (Mécanique Céleste) (שפורסמה בשנים 1799–1825). עבודה זו תרגמה את השפה הגאומטרית של המכניקה הקלאסית (כפי שהציג אותה במקור ניוטון) לשפת החשבון האינפיניטסימלי, ובכך פתחה צוהר למחקר של היקף רחב בהרבה של בעיות. בסטטיסטיקה, הפרשנות הבייסיאנית להסתברות פותחה לראשונה בעיקר על ידי לפלס.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
לידה |
23 במרץ 1749 ממלכת צרפת בומונט-אן-אוז' (אנ'), צרפת |
---|---|
פטירה |
5 במרץ 1827 (בגיל 77) צרפת (1814–1830) פריז, צרפת |
ענף מדעי | אסטרונומיה, מתמטיקה |
מקום מגורים | צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות מונפרנאס |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ז'אן לה רון ד'אלמבר |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | סימאון דני פואסון, מיכאיל אוסטרוגרדסקי |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Marie Anne Charlotte de Courty de Romange (15 במרץ 1788–?) |
צאצאים | Charles Émile de Laplace |
מספר צאצאים | 2 |
תרומות עיקריות | |
משוואת לפלס, התמרת לפלס, לפלסיאן, שיטת הריבועים הפחותים, חקר תנועות כוכבי לכת וכוכבים. | |
חתימה | |
לפלס ניסח את משוואת לפלס, והוביל את השימוש בהתמרת לפלס אשר מופיעה בתחומים רבים של פיזיקה מתמטית, תחום שהיה לו תפקיד מוביל בעיצובו הראשוני. אופרטור הלפלסיאן, גם נקרא על שמו. לפלס פיתח את השערת הערפילית על מקורה של מערכת השמש, והיה אחד המדענים הראשונים ששיערו את קיומם של מספר מושגי מפתח באסטרונומיה מודרנית, כמו חורים שחורים ואת רעיון הקריסה הכבידתית.
בתקופתו התפרסם הרבה בזכות יישום תורתו של ניוטון בחישוב תנועת גרמי השמים במערכת השמש, על כן זכה לכינוי ניוטון הצרפתי או ניוטון של צרפת. בזכות תרומותיו הענפות, לפלס זכור כאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים, ותואר כבעל יכולת מתמטית טבעית שעלתה על זו של רבים מהמדענים הגדולים של זמנו.
בספטמבר 1785 הוא ישב בחבר השופטים בתחרות הסיום של בית הספר הצבאי שאן דה מארס שבה השתתף נפוליאון בונפרטה.