פסנתר חשמלי
כלי אלקטרו־מכני שבו רעידות גופי מתכת, הנגרמות מהקשות על קלידי מקלדת בסגנון פסנתר, מומרות לאותות חשמליים ע"י פיקאפים מגנטיים ומוגברות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסנתר חשמלי הוא כלי נגינה שמפיק צלילים כאשר נגן לוחץ על קלידי מקלדת מוזיקלית המעוצבת כמקלדת פסנתר. לחיצה על הקלידים גורמת לפטישים מכניים להכות במיתרי מתכת, לשוניות מתכת, או שיני מתכת, דבר שמוביל לרעידות המומרות על ידי פיקאפים מגנטיים לאותות חשמליים, שמועברים באמצעות מגבר לרמקולים, במטרה להשמיע צליל חזק מספיק עבור המבצע והקהל. בשונה מסינתיסייזר, פסנתר חשמלי אינו כלי אלקטרוני, אלא כלי אלקטרו־מכני. כמה פסנתרים חשמליים מוקדמים השתמשו בתיל באורכים משתנים כדי להפיק את הצליל, כפי שנעשה בפסנתר מסורתי. פסנתרים חשמליים קטנים יותר השתמשו בשבבי פלדה כדי להפיק את הצליל (למלופון (Lamellophone) עם מקלדת ופיקאפים). הפסנתרים החשמליים הראשונים הומצאו בסוף שנות ה־20 – פסנתר הגרנד החשמלי (אנ') של ניאו־בכשטיין (C. Bechstein) היה מבין הראשונים שבהם. הדגם הראשון ללא מיתרים היה ככל הנראה כלי המקלדת מתוצרת חברת Vivi-Tone (אנ'), שאותו תכנן המוזיקאי, בונה הכלים ומהנדס הקול לויד לואר (אנ'). יצרני פסנתרים חשמליים נוספים ראויים לציון הם, בין השאר, "Baldwin" (אנ') ו־"וורליצר" (אנ')[hebrew 1].
הקלטות מוקדמות שנעשה בהן שימוש בכלי היו של דיוק אלינגטון ב־1955 והקטע הכלי "India" של סאן רא (אנ'), כמו גם הקלטות נוספות של רא מ־1956, שנכללו באלבומו השני "Super-Sonic Jazz" (אנ') (ידוע גם בשם "Super Sonic Sounds"). הפופולריות של הפסנתרים החשמליים התחילה לעלות בסוף שנות ה־50 אחרי להיטו של ריי צ'ארלס What'd I Say (אנ') מ־1959, והגיעה לשיאה בשנות ה־70. לאחר מכן, החליפו אותם בהדרגה פסנתרים אלקטרוניים, שהפיקו צלילים המחקים צלילי פסנתר ללא החסרונות של פסנתרים חשמליים — משקל כבד וחלקים מכניים נעים. גורם נוסף שהניע את פיתוחם וקבלתם של הפסנתרים החשמליים היה החדירה הגדלה והולכת של כלים חשמליים למוזיקה הפופולרית, וכתוצאה מכך הצורך הגובר בכלי מקלדת ניידים שהיו ניתנים להגברת קול רבת עוצמה. מוזיקאים אימצו כמה דגמים של פסנתרים חשמליים לשימושי רוק ופופ. דבר זה עודד את יצרני הדגמים האלה להתאים אותם לשימוש במה בהופעות חיות, ואף לייצר דגמים שהיו מותאמים בראש ובראשונה לשימוש על הבמה.
פסנתרים דיגיטליים (אנ'), שמחקים את צליל הפסנתר החשמלי, במידה רבה החליפו את הכלים האלקטרו־מכניים החל מסביבות 2010, הודות לממדיהם הקטנים, משקלם הנמוך ורבגוניותם של הכלים הדיגיטליים, שמסוגלים להפיק מגוון עצום של צלילים, מעבר לצלילי הפסנתר (למשל חיקוי צלילי אורגן האמונד, צלילי סינתיסייזר וכדומה). עם זאת, ישנם מוזיקאים שעדיין מופיעים ומקליטים עם פסנתרים חשמליים. יצרנית פסנתרי פנדר רודס ייצרה ב־2009 קו חדש של פסנתרים אלקטרו־מכניים בשם "Rhodes Mark 7", ובעקבותיהם גם היצרנית "Vintage Vibe" (אנ') יצאה עם קו חדש של כלים[1].