פסק דין יששכרוב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסק דין ע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי,[1] החלטה בערעור ניתנה בתאריך 4 מאי 2006, על פסק-דינו של בית-הדין הצבאי לערעורים. במוקד הערעור ניצבת שאלת ההשפעה של אי-מתן הודעה כדין,[2] בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין,[3] ועל קבילותה של הודאה שנמסרה בחקירה. פסק דין תקדימי המאמץ את דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, הודאה שנגבתה בטרם ניתנה הזכות להיוועץ עם עורך דין פסולה.
עובדות מהירות מידע החלטה, ערכאה ...
מידע החלטה | |
---|---|
ערכאה | בית המשפט העליון |
תאריך החלטה | 4 במאי 2006 |
החלטה | |
העתירה התקבלה, שופטי הרוב, קבעו כי דין הודאתו הנדונה של המערער להיפסל ולפיכך יש לזכותו משלוש העבירות של שימוש בסם מסוכן. | |
חברי המותב | |
חברי המותב | אהרן ברק, מישאל חשין, דורית ביניש, ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, גרוניס, נאור, סלים ג'ובראן. |
דעות נוספות |
דעת הרוב, פיסקת הכיבוד הקבועה בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייבת כי בנסיבות מתאימות, תיפסל ראיה שהושגה תוך פגיעה בזכות חוקתית של הנאשם, על-מנת להגן על מעמדה ויושרה של מערכת עשיית הצדק ועל-מנת ליתן הגנה אפקטיבית לזכויות הפרט, "משקל האינטרסים של הגינות ההליך, וההקפדה על משמר זכויות הפרט, גובר על המשקל שיש ליתן לחתירה אל ה'אמת העובדתית' לצורך המאבק בפשיעה. דעת מיעוט, השופט, א' גרוניס, עוצמת הפגיעה בזכויותיו של המערער לא הייתה קשה וחמורה במידה המצדיקה את פסילת קבילותה של ההודאה. |
סגירה