פרודיות לפורים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים. הפרודיות מחקות את המקרא, התלמוד, התפילה, הסליחות, הקידוש, זמירות השבת ועוד. הנושא העיקרי הוא שתיית יין בפורים, שהורחב ל"איסור" שתיית מים ואף ל"בל יראה" על מים.
המונח "מַסֶּכֶת פורים" מפנה לכאן. לערך העוסק במַסֵּכַת פורים, ראו תחפושת.
המונח "מסכת פורים" מפנה לכאן. לערך העוסק במסכת שבה נידונים דיני פורים, ראו מסכת מגילה.
הפרודיות גררו ביקורת רבנית שהביאה עד לכדי קריאה לשריפת הספרים. החוקר אליעזר סגל טען כי דברי התלמוד[1] "המן מן התורה מניין..." הם פרודיה לחג הפורים, ומצביעים על קיומו של לימוד תורה פארודית כבר בתקופת התלמוד.[2]