פרשת ואתחנן
פרשת השבוע השנייה בספר דברים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ג', פסוק כ"ג ומסתיימת בפרק ז', פסוק י"א.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | דברים, ג', כ"ג - ז', י"א | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 122[1] | ||||
מספר תיבות | 1878 | ||||
תוכן | סיום הנאום הראשון, הבדלת שלוש ערי מקלט, הנאום השני - נאום המצוות | ||||
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
אשכנזים וספרדים | ישעיהו, מ', א'–כ"ו | ||||
תימנים | ישעיהו, מ', א'–כ"ז, ומוסיפים ישעיהו, מ"א, י"ז | ||||
איטלקים | ישעיהו, מ', א'–ט"ז |
סגירה
בפרשה זו ממשיך משה לדבר לפי עם ישראל לפני מותו. בתחילה מספר משה כיצד התחנן בלי הצלחה לאלוהים שייתן לו להיכנס לארץ ישראל. משה מפציר בעם שישמרו את התורה ובזכות כך יזכו בארץ. משה מזכיר לעם שאלוהים התגלה לפניהם ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני ולכן יש להישמר מיצירת פסלים ומעבודה זרה. בפרשה נכתבו בשנית עשרת הדיברות וכן נכתבה התחלת קריאת שמע.
את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה נקראת שבת זו "שבת נחמו".