צ'ו (מדינה)
מדינה עצמאית בעבר בחלק מסין של ימינו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צ'וּ (בסינית: 楚, בפין-יין: Chǔ. בסינית עתיקה: *s-r̥aʔ[2]) הייתה מדינה עצמאית בתקופת שושלת ג'ואו. החל מן המלך ווּ מצ'ו במאה ה8 לפנה"ס, הכריזו שליטי צ'ו על עצמם מלכים במעמד זהה למלכי ג'ואו. על אף שבתחילה הייתה צ'ו חסרת חשיבות בהיותה ממוקמת בדרום הרחוק ובעלת מנהגים שונים מאלו של המישור המרכזי, הרי שבהמשך יישמה בהצלחה שורת רפורמות מנהליות והפכה למדינה מצליחה ומתרחבת במהלך תקופת האביב והסתיו. עם התרחבותה הפכה צ'ו לכוח משמעותי בתקופת המדינות הלוחמות, עד שנכבשה בידי צִ'ין בשנת 223 לפנה"ס.
צ'ו (楚) סביב 350 לפנה"ס | |
ממשל | |
---|---|
משטר |
רוזנות (לפני 704 לפנה"ס) |
שפה נפוצה | Chu |
עיר בירה |
דָאן-יָאנְג[1] (丹陽), 1030–680 לפנה"ס |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | ייסוד על ידי שיונג יי |
תאריך | בערך 1030 לפנה"ס |
פירוק | כיבוש על ידי שושלת צ'ין |
תאריך | 223 לפנה"ס |
ישות קודמת | לו, Chen, Ju, Xi, Qi, Cai, Na, Shen Guo |
ישות יורשת | שושלת צ'ין |
דמוגרפיה | |
דת | פולחן האבות הקדמונים |
כלכלה | |
מטבע | מטבעות סינים קדומים |
צ'ו נודעה גם בשמות גִ'ינְג וגִ'ינְגְצ'וּ, וכללה את רוב שטחם של המחוזות המודרניים חוביי וחונאן, בצירוף חלקים מצ'ונגצ'ינג, גוויג'ואו, חנאן, אנחווי, ג'יאנגסו, ג'ג'יאנג ושאנגחאי. במשך יותר מ-400 שנים הייתה דָאן-יָאנְג, בירתה של צ'ו, ממוקמת בצומת של נהרות דָאן ושִׂי[3][4] בקרבת נפת סצ'ואן במחוז חנאן של היום, אולם מאוחר יותר הפכה יִינְג לעיר הבירה. במקור המשפחה ששלטה בצ'ו השתייכה לשבט נָאי (嬭) ולשושלת יֵן (酓), אולם בשלב מאוחר יותר נכתב שם השבט בתור מִי (芈), ושם השושלת בתור שְׂיונְ'ג (熊).[5]