צ'ין-לינג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
צ'ין-לינג (בסינית: 秦岭, תרגום מילולי: רכס צ'ין, בפין-יין: Qínlǐng) או הרי צ'ין, כונו בעבר נאנְשַׁאן (南山, "ההרים הדרומיים") ולפעמים נקראים "האלפים הסצ'ואנים", הוא רכס הרים מרכזי מזרח-מערב, הממוקם בדרום שאאנשי, סין. ההרים מהווים גבול טבעי בין צפון ודרום סין, ובית גידול למגוון עצום של צמחים ובעלי חיים, חלקם אנדמיים, ולא נמצאים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. ההר הגבוה ביותר ברכס הוא הר טַאייבֵּיי, המתנשא לגובה של 3,767 מטרים, ונמצא כ-100 ק"מ מערבית לבירה הסינית העתיקה של שיאן[1]. שלוש פסגות משמעותיות מבחינה תרבותית ברכס הן, הר הואה (2,155) הר לי (1,302) והר מאייג'י (1,742).
עובדות מהירות מידע כללי, גובה ...
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 3,767 מ' |
מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
מיקום | הרפובליקה העממית של סין, הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין |
אורך הרכס | 1,500 ק"מ |
קואורדינטות | 33°57′48″N 107°37′05″E |
סגירה