צבי הירש קלישר
רב ממבשרי הציונות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה. רעיונותיו שימשו בסיס להקמת תנועת חובבי ציון. תלמידו המובהק של רבי עקיבא אייגר. מלבד גדולתו בתורה, היה בעל השכלה רחבה בתחומים רבים[1].
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
הרב צבי הירש קלישר | |
לידה |
24 במרץ 1795 ח' בניסן תקנ"ה ממלכת פרוסיה (1750-1801) לשנו, פרוסיה |
---|---|
פטירה |
16 באוקטובר 1874 (בגיל 79) ה' בחשוון תרל"ה הקיסרות הגרמנית טורון, פרוסיה, גרמניה |
מדינה | ממלכת פרוסיה |
תקופת הפעילות | ? – 16 באוקטובר 1874 |
תחומי עיסוק | ארץ ישראל, גאולה, התנגדות לרפורמים, חידוש עבודת הקורבנות |
רבותיו |
רבי יעקב מליסא רבי עקיבא איגר |
חיבוריו | אמונה ישרה, דרישת ציון, צבי לצדיק |
צאצאים | Alfred Christlieb Kalischer |
סגירה
הרב קלישר קרא לפעולה יזומה והאמין כי "מעט מעט תבוא גאולת ישראל"[2]. לפי תפיסתו, ההתיישבות בארץ וקיום המצוות התלויות בה יהיו השלב הראשון בגאולה האלוהית. את רעיונותיו העלה על הכתב בספריו ובמאמריו בעיתונות העברית וכן בפגישותיו עם מנהיגי ציבור יהודים ברחבי אירופה. בספרו דרישת ציון שראה אור ב-1862 קרא לעלייה לארץ ישראל, ולחידוש עבודת הקורבנות.