קהילת יהודי גורליצה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, במחוז פולין קטן (Małopolska), בעבר נכללה באזור גליציה המערבית. הקהילה היהודית בגורליצה (ביידיש גארליץ, נהגה "גורליץ") התקיימה החל מהמאה ה־18 וגדלה בעיקר לאחר חלוקת פולין ב־1772, כאשר האזור עבר לממשל האוסטרי[1]. ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה כ־4,000 איש (כמחצית מכלל תושבי העיר)[2] - רובם שומרי מצוות ואנשי מסורת, חסידים ואנשי מעשה, ובהם סוחרים, תעשיינים ובעלי מלאכה. היו בה מוסדות חינוך ודת, מוסדות צדקה וחסד, תנועות נוער שונות וחיי ציבור תוססים[1]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בימים הראשונים של ספטמבר 1939, עזבו את העיר כשליש מיהודיה בדרכם מזרחה, אך רבים מהם שבו[3]. הגרמנים כבשו את גורליצה ב־7 בספטמבר 1939, ושבוע לאחר מכן, בראש השנה ה'ת"ש, שרפו את בית הכנסת על המתפללים ששהו בו באותה עת - כחמישים איש[3]. עד ראשית 1943 חרבה הקהילה לחלוטין. מרבית יהודי גורליצה שנותרו בה בעת הכיבוש הנאצי נספו במיתות משונות בעיר, ביער הסמוך וז'יצה (Warzyca), במחנה ההשמדה בלז'ץ (Bełżec) ובמקומות אחרים אליהם גורשו. רכוש היהודים נבזז. מעט הניצולים ששבו לעיר אחרי המלחמה עזבוה עד מהרה, וכיום לא נותרו בה יהודים[3].