קומי צאי
שיר של ביאליק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קוּמִי צְאִי הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. התחבר בתרס"ה 1905.
כמו רוב שירי ביאליק, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.
השיר הושר בלפחות 6 לחנים שונים. 3 מהם - מחבריהם אינם ידועים, מתוך 3 אלו אחד הוא תימני (ועובד כמה פעמים ע"י פאול בן חיים), ואחד הוא של יהודי מזרח אירופה. בן חיים חיבר לו לחן משלו ב-1940. מרק לברי חיבר לו לחן ב-1954. הלחן הידוע ביותר, חובר ב-1971 לערך ע"י נעמי שמר, והוא זכה ל-3 עבודים לכל הפחות : של אריה לבנון, של גיל אלדמע ושל ירון גרושובסקי. בלחן זה בוצע השיר פעמים רבות מאד. בין השאר ע"י יהורם גאון; עוזי מאירי; נעמי שמר; אופירה גלוסקא + הפרברים + חבורת 'מקולית' + סקסטה + שולה חן; דודו זכאי; אנסמבל דרור; יוני נמרי; אל המשורר; גוטה גוטה; דקלון; אודליה ברלין.
האני השר בגוף ראשון יחיד, קורא לאהובתו ומתאר עלילה אפשרית של טיול עד מפגש עמו בחיק הטבע בעונת האביב. הלשון השירית רצופה בהרמזים לפסוקי התנ"ך, בהם ספר בראשית ושיר השירים, כמו גם הרמזים אל פסוקים בשירתו שלו.
יוסף קלוזנר, עורך השילוח, שם התפרסם השיר, לא התלהב תחילה מהשיר, וראה בו דבר "יפה וריק", שאינו הולם את אופיו הרציני של הירחון. ואמנם השיר מלא עליצות והתפעמות מהנערה ומהטבע, והוא כנראה פועל יוצא של הרפתקת אהבים קצרה שארעה לביאליק בעיירה מרוזי, קיץ 1904[1]