קוסטופיל - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for קוסטופיל.

קוסטופיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוסטופיל
Костопіль
סמל קוסטופיל
דגל קוסטופיל
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז רובנומחוז רובנו רובנו
ראיון
קוסטופיל
ראש העיר יבהניב דניסיוק
(Yevheniy Denysyuk)
תאריך ייסוד 1598
שטח 63.73 קמ"ר
גובה 187 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 31,463 (נכון ל־2018)
קואורדינטות 50°53′N 26°27′E / 50.883°N 26.450°E / 50.883; 26.450
אזור זמן UTC +2
http://kostopil-rada.gov.ua/

קוֹסטוֹפּילאוקראינית: Костопіль; בפולנית: Kostopol; ברוסית: Костополь, קוסטופול; ביידיש: קאסטאפּאל) היא עיר על גדת הנהר זמצ'יסקו (Zamchysko) במחוז רובנו במערב אוקראינה.

היסטוריה

קוסטופיל מוזכרת לראשונה במסמכים המתעדים את קיומה ב-1783. שמו המקורי של היישוב הוא אוסטלץ' ויילקי (Ostlec Wielki) או אוסטאלצי (Ostaltsi). היישוב היה כפר שכלכלתו התבססה על מכרות ברזל. בשנת 1792 קיבל בעל אדמות מקומי אישור מהמלך סטניסלאב פוניאטובסקי לקיום יריד שנתי בכפר. אז שינה בעל האדמות את שם הכפר לקוסטופיל. עם חלוקת פולין היגרו גרמנים רבים מפולין לאזור ווהלין וייסדו שם כפרים רבים, עובדה זו, וכן הנחת מסילת רכבת בין רובנה לווילנה בסוף המאה ה-19, הביאה להאצת התפתחותו הכלכלית של היישוב. התפתחה בו תעשיית קמח, שמן וטקסטיל. ב-1906 החריבה שרפה את רוב מבני היישוב. בעת בנייתו מחדש, נבנו בתיו מִלבנים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה צורף היישוב לפולין. בתקופה זו היו בקוסטופיל מפעלי עץ (רובם בבעלות יהודית, חלקם בבעלות ממשלתית), מפעלי רהיטים, זכוכית, טרפנטין, מיכון חקלאי ועוד. כן היו בסביבות היישוב מחצבות בזלת וגרניט שעובדיהן שוכנו בשיכונים שבנתה ממשלת פולין.

בשנת 1939 הוכרה קוסטופיל כעיר.

בספטמבר 1939 עברה קוסטופיל לידי ברית המועצות.

יהודים

אנדרטה לזכר יהודי קוסטופיל שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום
אנדרטה לזכר יהודי קוסטופיל שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

בין מלחמות העולם גדל מספר יהודי קוסטופיל מ-1,100 ל-3,900 עקב חיבור העיר למסילת הרכבת. הם התפרנסו ממסחר, תעשייה ושירותים. ביניהם היו חברי הכשרה חלוצית שנמנו עם מייסדי קיבוץ נגבה.

הגרמנים כבשו את קוסטופיל ביולי 1941, עם פלישתם לברית המועצות.

באוגוסט ובאוקטובר 1941 רצחו הגרמנים מחוץ לקוסטופיל כ-1,870 יהודים, בשני מועדים נפרדים. לאחר הרציחות רוכזו יתר יהודי העיר בגטו.

באוגוסט 1942 רצחו שוטרים גרמנים ואוקראינים את יהודי העיר ויהודים ביער הסמוך לעיר.

באותו יום ערכו הגרמנים מיפקד במחנה העובדים בקוסטופיל. העובדים התארגנו בהנהגת אברהם יעקב ברייר (Breier)[1] ובשעת המיפקד ברחו ליערות. רובם נתפסו ונרצחו. אחרים ניצלו בעזרת פולנים או הצטרפו לפרטיזנים.

בין הפולנים מהאזור שהוכרו כחסידי אומות העולם נמנים סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה מהכפר הסמוך.

קוסטופיל שוחרה על ידי הצבא האדום בינואר 1944.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר קוסטופול, 1967, בהוצאת ארגון יוצאי קוסטופול בישראל
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
קוסטופיל
Listen to this article