קופת חולים של הציונים הכלליים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קופת חולים הציונית הכללית הייתה קופת חולים שפעלה בשנים 1936–1974.
הקופה נוסדה ביוני 1936, על ידי ד"ר לוי (ליאון) עפרון, שפנה לחברי הוועד של ארגון הציונים הכלליים ושכנעם לארגן קופת חולים לעובדים הציוניים הכלליים.[1] הקופה החלה כחדר שכור שנחלק במחיצת עץ לחדר המתנה ולחדר קבלת חולים, שעבד בו רופא אחד (ד"ר עפרון) ללא שכר. בתוך 23 שנה, עלה מספר החולים מ-50 מטופלים שטופלו על ידי רופא אחד במרפאה מאולתרת ל-33,000 מטופלים שטפלו על ידי 350 רופאים ב-32 מרפאות.[2]