קלוד-ניקולא לדו
אדריכל צרפתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קלוד-ניקולא לדו (21 במרץ 1736 - 18 בנובמבר 1806) היה אדריכל ניאו קלאסי צרפתי, ממובילי הזרם בצרפת. לדו עסק בתכנון מסחרי ויומיומי כגון בתי מלון, מפעלים, ושערי האגרה של חומת הפרם ז'נרל בפריז לצד ארכיטקטורה אידיאליסטית ובעלת חזון. הוא נודע גם כתאורטיקן של האדריכלות וכאדריכל אוטופי, בעיקר בשל החזון שלו לעיר האידיאלית שאו.
לדו מאת מרטין דורלינג | |
לידה |
21 במרץ 1736 דורמנס, צרפת |
---|---|
פטירה |
18 בנובמבר 1806 (בגיל 70) פריז, הקיסרות הראשונה |
עיסוק | אדריכל ניאו קלאסי |
מוסדות | האקדמיה לאמנויות היפות |
יצירותיו הגדולות מומנו על ידי בית המלוכה הצרפתי ונתפסו כסמלים של המשטר הישן, חלק גדול מהן נהרס במאה ה-18 על רקע המהפכה הצרפתית. ב-1804 הוא פרסם אוסף מעבודותיו תחת הכותרת L'Architecture considérée sous le rapport de l'art, des mœurs et de la législation (אדריכלות נחשבת ביחס לאמנות, מוסר וחקיקה)[1]. בספר הוא ניצל את ההזדמנות לתאר מחדש את עבודותיו הקודמות, ולהפוך אותן ליותר נאו-קלאסיות. עדכון זה מקשה להעריך בצורה מדויקת את תפקידו בהתפתחות של האדריכלות הנאו-קלאסית.
עבודתו השאפתנית ביותר הייתה מפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן, בתכנון העיירה הטמיע לדו את המושג - אדריכלות דוברת (בצרפתית: Architecture parlante) שבה צורת הבניין מסבירה את תפקידו.