צפון קפריסין
מדינה עצמאית דה-פקטו המשתרעת בחלק הצפוני של האי קפריסין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (בטורקית: Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti ובראשי תיבות KKTC), ידועה גם בשמות קפריסין הטורקית, או קפריסין הצפונית (בטורקית: Kuzey Kıbrıs), היא מדינה עצמאית דה פקטו המשתרעת בחלק הצפוני של האי קפריסין. היא פועלת כרפובליקה עצמאית, ואף הכריזה רשמית על עצמאות ב-1983, אולם לא הוכרה על ידי אף מדינה אחרת למעט טורקיה, וע"י הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן[3].
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
מוטו לאומי | 1983 (שנת ההכרזה על עצמאות)[1] | ||
---|---|---|---|
המנון לאומי | מצעד העצמאות | ||
ממשל | |||
משטר | רפובליקה | ||
ראש מדינה | נשיא צפון קפריסין | ||
נשיא צפון קפריסין | ארסין טטר | ||
ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלת צפון קפריסין | ||
ראש ממשלת צפון קפריסין | אונל אוסטל | ||
שפה רשמית | טורקית | ||
עיר בירה |
לפקושה 35°08′N 33°28′E (והעיר הגדולה ביותר) | ||
רשות מחוקקת | Assembly of the Republic | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה ואסיה (אירואסיה) | ||
שטח יבשתי | 3,355 קמ"ר | ||
אחוז שטח המים | 2.7% | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
- עצמאות - תאריך |
מקפריסין 15 בנובמבר 1983 | ||
ישות קודמת | המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין | ||
דמוגרפיה | |||
אוכלוסייה (2006) | 265,100 נפש | ||
צפיפות | 69.6 נפש לקמ"ר | ||
דת |
אסלאם (99%) אחרים (1%)[2] | ||
כלכלה | |||
תמ"ג(2006) | 2,850,000 מיליון $ | ||
מטבע | לירה טורקית חדשה (TRY) | ||
שונות | |||
סיומת אינטרנט | nc.tr | ||
קידומת בין־לאומית | 90-392 | ||
משנת 1975 ועד ל-1983 התקיימה המדינה תחת השם "המדינה הפדרלית הטורקית של קפריסין", גם אז ללא הכרה בינלאומית מלבד טורקיה. הקהילה הבין-לאומית והאו"ם רואים ברפובליקת קפריסין, המונהגת בידי קפריסאים-יוונים, את הריבון החוקי בכל שטח האי קפריסין. טורקיה היא המדינה היחידה שמכירה ב"רפובליקה הטורקית של צפון קפריסין", תומכת בה כלכלית, דיפלומטית וצבאית, ואף עודדה אזרחים טורקים להתיישב בה. במקביל, טורקיה אינה מכירה באופן רשמי ברפובליקת קפריסין.
הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מכסה 37% משטח האי קפריסין. היא משתרעת מקצה חצי האי קרפאז בצפון-מזרח למפרץ מורפו, קייפ קורמקיטיס ועד לנקודה המערבית ביותר שלה, אקסטרה קוקקינה במערב. הנקודה הדרומית ביותר שלה היא הכפר לורוג'ינה, המשמש כאזור חיץ בשליטת האו"ם המשתרע בין צפון קפריסין לשאר האי- ומחלק את העיר ניקוסיה, הבירה של שני חצאי האי, כשחלקה הצפוני-טורקי של העיר היא עיר הבירה דה פקטו, לפקושה.
במסגרת ההפיכה ביוון בשנת 1974, נעשה ניסיון לספח את האי ליוון, אשר כתגובה אליו פלשה טורקיה לקפריסין. הפלישה הובילה לחלוקת האי בין קפריסאים יוונים לקפריסאים טורקים: קפריסאים יוונים מהצפון ברחו לדרום, וקפריסאים טורקים מהדרום ברחו לצפון. החלק הצפוני הכריז על עצמאות חד צדדים בשנת 1983. צפון קפריסין תלויה מאוד בטורקיה לתמיכה כלכלית, פוליטית וצבאית בגלל היעדר ההכרה בה. הניסיונות להגיע לפתרון לסכסוך בקפריסין לא צלחו. אף שנוכחותה נתמכת ומאושרת על ידי ממשלת הרפובליקה של דרום קפריסין, האיחוד האירופי בכללותו והקהילה הבינלאומית רואים בה כוח כיבוש ונוכחותה הוקעה בכמה החלטות מועצת הביטחון של האו"ם.
צפון קפריסין היא רפובליקה דמוקרטית למחצה, עם מורשת תרבותית הכוללת השפעות שונות וכלכלה הנשלטת על ידי מגזר השירותים. הכלכלה צמחה במהלך שנות האלפיים וה-2010, כאשר התוצר לנפש עלה בכפי שלושה אך נעצר על ידי אמברגו בינלאומי בגלל הסגירה הרשמית של הנמלים בצפון קפריסין על ידי הרפובליקה של צפון קפריסין. השטחים שנותרו נטושים לאחר 1974 נחשבים כחור שחור של פשע באי, ובצד זה פועלות רשתות פשע מאורגן, לעיתים בשיתוף פעולה עם ארגוני פשע בינלאומיים, עם שוק מפותח לנשק שחור.[4]
השפה הרשמית היא טורקית, בה מדברים עם ניב מקומי מובהק. כ-99% מאוכלוסיית קפריסין-הצפונית הם מוסלמים סונים[2], והיא אף מדינה משקיפה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.