קרב האי סאבו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קרב האי סאבו (נקרא גם קרב האי סאבו הראשון, וביפנית: קרב איי שלמה הראשון (第一次ソロモン海戦)) היה קרב ימי במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, שהתרחש ב-8-9 באוגוסט 1942, ובו התעמתו הצי הקיסרי היפני ובעלות הברית, ובעיקר הצי האמריקני. קרב זה היה הראשון בסדרת קרבות ימיים גדולים שהתרחשו במהלך קרב גוודלקנל.
הסיירת הכבדה קווינסי עומדת באור הזרקורים של הספינות היפניות. הסיירת עולה באש ושוקעת. | |||||||||||||||||
מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | |||||||||||||||||
תאריכי הסכסוך | 8 באוגוסט 1942 – 9 באוגוסט 1942 (יומיים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | האי סאבו, איי שלמה | ||||||||||||||||
קואורדינטות |
9°08′00″S 159°49′00″E | ||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון טקטי יפני | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
(למפת איי שלמה מוגדלת) (למפת איי שלמה רגילה) |
בתגובה לנחיתת בעלות הברית באיי שלמה המזרחיים, שלח הצי הקיסרי היפני לאזור כוח משימה שמנה שבע סיירות ומשחתת אחת בפיקודו של תת-אדמירל גונאיצ'י מיקווה. כוח המשימה הפליג מבסיסים בבריטניה החדשה ובאירלנד החדשה במורד שרשרת איי שלמה במטרה לסכל את נחיתות בעלות הברית בגוודלקנל על ידי תקיפת כוח הפלישה האמפיבי של חיל הנחתים האמריקני ואת אוניות המלחמה שליוו אותו. הכוח המלווה כלל שמונה סיירות ו-15 משחתות בפיקודו של אדמירל משנה ויקטור קראצ'לי, אך רק חמש סיירות שבע משחתות לקחו חלק בקרב. מיקווה הפתיע את אוניות בעלות הברית בחסות החשיכה, וכוחו טיבע סיירת אוסטרלית אחת ושלוש סיירות אמריקניות, בתמורה לנזק קל בלבד לאוניותיו. בשל האבדות הקשות נחשב קרב זה לתבוסה הקשה ביותר של הצי האמריקני[3]
זמן מה לאחר שהחלה ההתכתשות החליט מיקווה להסיג את כוחותיו תחת מעטה החשיכה, מתוך חשש מתקיפת מטוסים מנושאות מטוסים אמריקניות עם עלות השחר, ולכן החליט שלא לתקוף את כלי הרכב האמפיביים שנשאו את נחתים האמריקנים אל החוף. עם זאת, ההתקפה היפנית גרמה לשאר אוניות ונושאות הגייסות של בעלות הברית לסגת לפני שהספיקו לפרוק את כל הציוד, האספקה והאנשים, ולמעשה הותירו את השליטה במים שבסביבות גוודלקנל בשליטת הצי הקיסרי. נסיגה זו של אוניות בעלות הברית הותירה את החיילים שנחתו בגוודלקנל ובאיים הסמוכים יומיים לפני כן ללא אספקה מספיקה וללא חיפוי.
החלטתו של מיקווה לסגת בחסות החשיכה נבעה מחששו מפני תקיפת מטוסי נושאות המטוסים, אך למעשה נסוגו גם נושאות המטוסים מהזירה מתוך חשש ממתקפה יפנית. בכך פספס מיקווה הזדמנות לעקור את בעלות הברית מגוודלקנל בעוד כוחותיהם שם מעטים וחסרי אספקה. נסיגתו של מיקווה איפשרה לנחתים להתבצר באי ולהגן על שדה התעופה שדה הנדרסון עד להגעת תגבורות מאוחר יותר באותה שנה.
קרב האי סאבו היה הראשון מבין חמישה קרבות ימיים גדולים שנערכו במקביל לקרבות הקרקע על האי גוודלקנל, שהיו חלק ממתקפת נגד יפנית. קרבות ימיים אלה נערכו מדי כמה ימים עד סוף חודש נובמבר 1942, ולאחריו עברו היפני לתספק את כוחותיהם בגוודלקנל באמצעות צוללות. הקרב הימי האחרון, קרב האי רנל, נערף בינואר 1943, ובאותה עת היפנים עסקו בהכנות לפינוי כוחותיהם מגוודלקנל.