ראובן
דמות מקראית, בנו של יעקב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רְאוּבֵן (לפי המסורת נולד בי"ד בכסלו[1] ב'קצ"ב ונפטר בי"ד בכסלו ב'שי"ה[2]) הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה. צאצאיו של ראובן הפכו לשבט ראובן.
ערך זה עוסק בדמות מקראית, בנו של יעקב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ראובן (פירושונים).
עובדות מהירות לידה, מקום קבורה ...
ראובן ואחיו. ציור מעשה ידי קוליין דה-קוטר משנת 1500 מוצג במוזאון הלאומי בוורשה. | |
לידה | פדן ארם |
---|---|
מקום קבורה |
קבר ראובן חברון (זיהוי מהמאה ה-2 לפנה"ס) ארץ ישראל (זיהוי מהמאה ה-2) ארבל (זיהוי מהמאה ה-12) חורבת רומא (זיהוי מהמאה ה-14) מצרים (זיהוי מהמאה ה-15) פלמחים (זיהוי מהמאה ה-20) |
תקופת הפעילות | ? – 1445 לפני הספירה |
בן או בת זוג | אודה |
אב | יעקב |
אם | לאה |
צאצאים | |
סגירה
על-פי התנ"ך[3], נתנה לו לאה אמו את שמו: ”כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי”. ראובן מוזכר בהמשך הפרשה[4] כאשר מצא דודאים (צמח שמיוחסת לו יכולת לשיפור פריון) – והביאם לאימו.
בני ראובן: חנוך, פלוא, חצרון וכרמי.