ראשון לציון
עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במישור החוף, בין חלקו הדרומי של גוש דן לאזור הצפוני של שפלת יהודה, גובלת בבת ים מדרום מערב בחולון מדרום מזרח, צפונית לפלמחים, צפונית לנס ציונה, גובלת בצריפין במזרח ומשתרעת לאורך הים התיכון ממערב. העיר חלק ממטרופולין גוש דן וחברה בארגון פורום ה-15.
סמל העיר ראשון לציון | |||||||||||||||||||||||||
פוטומונטז' של ראשון לציון | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | רז קינסטליך | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 41 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1882 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 200,000–499,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 264,145 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 4 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.70 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 4,451 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 43 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 59,340 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 43 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 66 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4213 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 90 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל ראשון לציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
www.rishonlezion.muni.il |
העיר נוסדה ב-31 ביולי 1882, טו' באב תרמ"ב, והוכרזה כעיר בשנת 1950. היא הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה.[6] בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית – בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.
"ראשון לציון" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ישעיהו:
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלִַם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן
ראשון לציון נוסדה בשנת 1882[7] ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו העתיקה, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: ”רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן” (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)
הקמת המושבה
חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.[8]
בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.
בנובמבר 1882 החלו קבוצת הביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו לגדרה.
מעורבות הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
לאחר סבל גדול ותלאות רבות שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת המושבה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, ויצר קשר עם הברון רוטשילד באמצעות הרב הראשי של פריז - הרב צדוק כהן. הברון, התרשם והודיע, "כי יקציב 30,000 פרנק להשלמת הבאר, יבנה בתים לשש המשפחות העניות שהצטרפו למושבה ויעמיד גם גנן־אגרנום לעזרת המתיישבים[9][10] האגרונום שנבחר היה שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. כמו כן, שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.[11]
העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.
השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון להיות בבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפשות. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד המושבה, שישב בה בקביעות.
הנהגת אוסוביצקי
אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.
אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ספר שופטים טו, יט).[12]
בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.
ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.
הקמת בית הכנסת
- ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)
בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, על פי התכנון של המהנדס והאדריכל ברוך פפירמייסטר, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.
בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.
בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.
גידול הגפנים
תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח וגרם לתחילת גידול גפנים על בסיס מסחרי באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל. מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.
כשביקרה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.
שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את המינים המצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.
בשנת 1898 ביקר במושבה תיאודור הרצל, בראש משלחת ציונית שנועדה לפגוש את קיסר גרמניה בזמן ביקורו בארץ ישראל. באותו הזמן מנתה אוכלוסיית המושבה כ-400 נפש.[13]
במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.
במרץ 1921 הגיע שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל לביקור בארץ ישראל, במהלכו ביקר בראשון לציון ונפגש עם איכריה. לאחר שובו ללונדון, חזר מספר פעמים על התרשמותו הרבה מהמושבה, כדי להצדיק את מדיניות הבית הלאומי היהודי של בריטניה.[14]
מלחמת העצמאות
במהלך מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את העיר ב-3 ביוני 1948. בהפצצה נהרגו 25 תושבים וחיילים והיו פצועים רבים.
ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר, עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון.
בשנת 1996 הקימה עיריית ראשון לציון אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית בקרבת צומת הרחובות הרצל ורוטשילד, לא הרחק מאתרי ההפצצה.
האנדרטה ניצבת על במה עגולה בכניסה לגן ציבורי. היא כוללת שני עמודי אבן ומעליהם שלוש פצצות בדרכן כלפי מטה - פצצות דמויות אלו שהוטלו מהמטוסים המצריים. בין העמודים שלט המביא את פרטי ההנצחה ושמות החללים.
לאחר קום המדינה
בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר וראשון התרחבה לצד מערב. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983, ומאז נבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר.
באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. בשנות ה-2000 הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו בית משפט השלום ומשרדים מרכזיים של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2009 נפתח לתנועה במלואו כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1, כביש 40 וכביש 6 במזרח וכביש 4 וכביש 20 במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעוין שורק ליד הכביש לפלמחים. בעשור השני של המאה ה-21 החל דוב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים (חלקם במסגרת תמ"א 38), הקמת גינות ומזרקות ברחבי העיר, שיפוץ המדרחוב, שימור ושחזור מבנים עתיקים, הקמת גן בעברית וכן שיפוץ הכניסה הצפונית לראשון והקמת טיילת המכבים לצידה. אחד מהמהלכים השנויים במחלוקת היה הריסת המבנים הישנים של הגימנסיה הריאלית והקמת מבנה חדש ומודרני במקומם.
בעשור השני של המאה ה-21 נסגר היקב העתיק של יקבי כרמל והופסקה הפעילות בו. כיום המבנה ניצב נטוש למחצה כשבשטחו חניון זמני. העירייה ומספר יזמים הגישו תוכנית להקמת מגדלי מסחר ומגורים על מבני היקב המודרניים בעוד שמבני היקב ההיסטוריים (בהם "הבניין האדום" שחזיתו פונה לרחוב) ישומרו וישמשו כמוזיאון ואתר תיירות. התוכנית הנ"ל שנויה במחלוקת וטרם אושרה סופית.
בשנת 2019 החלה הקמת מתחם ה-1000 – רובע עסקים ותעשיית היי-טק בשטח 1,000 דונמים (1.0 קילומטר רבוע) ליד אגמון הסופרלנד[15][16] והקמת שכונות הנרקיסים,[17] הנוריות וחלום ראשון החדשה.
כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:
- מזרח העיר - ממזרח לכביש 4. זהו החלק הישן של ראשון ובו נמצא המרכז העתיק שלה ואתריה ההיסטוריים. במזרח יש בעיקר שכונות מגורים. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאים תחנת הרכבת הראשונים וקניון ראשונים, ובמזרחו מחנה צריפין ובית החולים יצחק שמיר. הרחובות הראשיים במזרח העיר הם שדרות הרצל, שדרות ז'בוטינסקי, שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
- מערב העיר - ממערב לכביש 4. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב, ובו מרכזי קניות רבים. בחלק זה נמצאים מרכזי מסחר ובילוי רבים, בהם קניון הזהב, סינמה סיטי, הסניף של דקאתלון בישראל, הסופרלנד, יס פלאנט ואצטדיון הכדורגל העירוני. כן שוכנים בו מערכות העיתונים "גלובס" ו"ידיעות אחרונות". חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצא השפד"ן המכון לטיהור שפכים של גוש דן ובסיס פלמחים. מערב העיר מהווה חלק מחולות ראשון לציון.
פיגועי טרור בעיר
במאה ה-21 ראשון לציון כמעט שלא סבלה מפיגועי טרור. עם זאת, בעיר אירעו מספר פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים:
- 7 במאי 2002: פיגוע התאבדות במועדון "שפילד'ס קלאב" בו נרצחו 15 בני אדם.
- 22 במאי 2002: פיגוע התאבדות שביצע פלסטיני בן 16 בגן המושבה בו נרצחו 2 בני אדם.
- ירי רקטות M-75 ופג'ר 5 בזמן מבצע עמוד ענן. ב-20 בנובמבר 2012 פגעה רקטת פג'ר ישירות בבניין מגורים גרמה לנזק רב ולמספר פצועים.
- 2 בנובמבר 2015: מחבל ערבי ביצע פיגוע דקירה בתחנה המרכזית הישנה ופצע קשה 3 אזרחים לפני שנעצר על ידי המשטרה.[18]
- 11 במאי 2021: במהלך מבצע שומר החומות שיגרו הפלסטינים מטח רקטות כבד על גוש דן, רקטה אחת הרגה אישה ופצעה עוד מספר אזרחים.
- 13 במאי 2023: בזמן מבצע מגן וחץ, בשעה 21:40, נפל ליד הלייב פארק, רסיס של כיפת ברזל שיירט רקטה שנורתה לעבר ראשון לציון, היכן שהייתה אמורה להתקיים ההופעה של הבקסטריט בויז שבוטלה בהמלצת פיקוד העורף. להופעה היו צפויים להגיע כ-15 אלף צופים.[19]
- במהלך מלחמת חרבות ברזל, פגעו מספר רקטות בראשון-לציון. פגיעה ב-7 באוקטובר 2023 פצעה קשות שני אזרחים.[20]
מאורעות חשובים בתולדות העיר
- 31 ביולי 1882 (ה'תרמ"ב) - התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות.
- 1982–1897 - המושבה נוהלה על ידי פקידות הברון רוטשילד.
- 1886 - הקמת בית הספר העברי הראשון "בית הספר חביב".
- 1898 - נפתח גן הילדים העברי הראשון, בהנהלתה של אסתר שפירא גינזבורג.
- 1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
- 1912 - השלטון העות'מאני מכריז על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
- 1915 - ג'מאל פאשה, המושל העות'מאני של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה. כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, המושל הרחיב את גבולות המושבה על ידי הוספת שטח החולות לתחומה של ראשון לציון.
- 1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית.
- 1948 - ב-3 ביוני הפציצו מטוסים מצריים את ראשון לציון. בהפצצה נהרגו 25 בני אדם ונפצעו רבים. נזק רב נגרם לבתים ולרכוש. ב-1996 הוקמה אנדרטה לזכרם בגן העיר. באנדרטה - לוח זיכרון ועליו שמות ההרוגים. מעל האנדרטה יש פיסול של פצצות נופלות.
- 1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל.
- 1988 - המושב נחלת יהודה צורף לעיר והפך לשכונה בה.
- 2000 - ראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בישראל.
- 2002 - סופחו כ-8,000 דונם ושטחה גדל ל-58,611 דונם.
- 2016 - קבוצת הכדורסל מכבי ראשון לציון זכתה לראשונה בתולדותיה באליפות המדינה בכדורסל.
- 2021 - ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם, תושבי העיר, זכו במדליית זהב במשחקים האולימפיים טוקיו 2020 בענפי ההתעמלות וההתעמלות האמנותית בהתאמה.
- 2021 - שטח תחום השיפוט העדכני הוא 63,840 דונם.
זכות ראשונים לראשון לציון
- בה נתפר והונף לראשונה דגל ישראל כטלית שעליה מגן דוד בצבעי כחול ולבן בשנת 1885 (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).[21]
- בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל ומחוצה לה - "חביב", הוקם ב-1886.
- האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל, נוסדה ב-1895.
- הגן העברי הראשון בארץ ישראל ובעולם, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת 1898.
- היקב המסחרי הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי מקוה ישראל).
- שביתת פועלים עבריים ראשונה (ביקב).
- "התקוה" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר שמואל כהן התאים לטקסט של נפתלי הרץ אימבר מנגינה של שיר עם רומני.
- האישה הראשונה שכיהנה כראש עיר בארץ ישראל - חנה לוין כיהנה בתפקיד משנת 1956.
הסמל והדגל
סמל העיר הוזמן על ידי המועצה המקומית לציון יובל השישים לעיר.[22] הסמל מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:
- באר "מצאנו מים" (לצד הכיתוב "מצאנו מים") לזכר הבאר המוצלחת הראשונה שנחפרה בעיר, במורד כיכר המייסדים (כיום במזרח המדרחוב).
- גפנים - המסמלים את תעשיית היין של העיר ואת היקב העתיק.
- פרדס עצי פרי הדר - המסמלים את הפרדסים הרבים שהיו נטועים בראשון.
- מפעלי תעשייה - המסמלים את אזור התעשייה הישן שהתפתח בראשון.
דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר בירוק על גבי לבן.
לעיר נכתב המנון מאת ריקה ברקוביץ שהולחן על ידי נחום הימן. קדם לו "המנון המושבה" מאת אריה ליפא שביט.[23][24]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בראשון לציון 264,145 תושבים (מקום 4 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,021 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[25]
לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים.[26] פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים.
בפברואר 2024 , נערכו בחירות מוניציאפליות , המנצח בבחירות לראשות עיריית ראשון לציון היה רז קינסטליך ניצח בקלות וגרף 92.1 אחוז מקולות המצביעים והמצביעות בעיר, ברשימות למועצה כמה בשורות מפתיעות בעיקר עבור הציבור הליברלי בראשל"צ. בחירות 2024 בראשון לציון הסתיימו עם 35.1 אחוזי הצבעה בלבד, לעומת 48 אחוזי הצבעה בבחירות 2018. המשמעות היא שרק 77,408 תושבים, מתוך 220,535 בעלי זכות הצבעה בראון לציון, התייצבו בקלפי. ראש העירייה רז קינסטליך ניצח כאמור ברוב ענק של 92.1 אחוז מקולות המצביעים, כאשר המתמודד, איציק אבשלומוב קיבל רק 7.9 אחוז מהקולות. חזית החברתית המאוחדת שכוללת את ש"ס, 'עוצמה יהודית' ו'סרוגים', בראשות טל נאור ואוהד אוזן, קיבלה בסך הכל 5.9 אחוז מהקולות. בבחירות 2018 גרפה ש"ס לבדה 3.77 אחוז מהקולות, והאיחוד הנוכחי היה אמור לחזק משמעותית כוחה. מתחרי סיעת "מאמינים בראשון" בראשות שמואל ג'מיל ונועם חדד הגיעה ל-7.2 אחוז מהקולות, והיא תהיה הסיעה הדתית הגדולה ביותר במועצה.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:[27]