רב (אמורא)
אמורא א״י-בבלי, מאחרוני התנאים ומראשוני האמוראים, חברו של שמואל, מייסד ישיבת סורא. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אבא בר אייבו (ג'תתקל"ה, 175 (לערך)[1]–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו[2])[3] היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא. היה מאחרוני התנאים, ומראשוני אמוראי בבל. חזרתו מארץ ישראל לבבל נחשב כאירוע רב חשיבות ש־"העניק את הדחיפה המכרעת לקראת ההתפתחות של מרכז רוחני יהודי בבבל", ושסימן את תחילת חילופי התרבויות בין הקהילות בארץ ישראל ובבל[4].
עובדות מהירות מקום קבורה, פטירה ...
מקום קבורה | טבריה |
---|---|
פטירה |
247 (בגיל 87 בערך) סורא, עיראק |
תקופת הפעילות | דור המעבר וראשון לאמוראים |
השתייכות | ישיבת סורא |
רבותיו | רבי חייא, רבי יהודה הנשיא |
תלמידיו | רב הונא, רב יהודה, רב חסדא, רבה בר אבוה, רב חיננא בר שלמיא, רב עמרם |
בני דורו | שמואל, קרנא, רבה בר בר חנה |
אב | אייבו |
סגירה
למד תורה מפי רבי יהודה הנשיא, וכן מפי דוֹדוֹ, רבי חייא. רב נזכר פעמים רבות בתלמוד במחלוקותיו עם שמואל, נחשב כמחמיר בהלכה[5] ותרם תרומה משמעותית לחיבור התפילות[6].