ריסון שיפוטי
גישה שמרנית בתחום המשפט הציבורי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ריסון שיפוטי (גם איפוק שיפוטי או פסיביזם שיפוטי) היא גישה שמרנית בתחום המשפט הציבורי המעודדת שופטים לנהוג בריסון עצמי בעת הפעלת סמכויותיהם, על מנת לשמר את הפרדת הרשויות.
איפוק שיפוטי יכול להתבטא באופנים שונים. הבולטים שבהם היא נטייה להימנעות מפסילת חקיקה שאינה במובהק בלתי חוקתית, הימנעות מחקיקה שיפוטית, והימנעות מדיון בנושאים פוליטיים ומהכרעה בשאלות ערכיות הנתונות לוויכוח ציבורי.[1] ריסון שיפוטי נחשב לגישה ההפוכה לאקטיביזם שיפוטי. הגדרת האקטיביזם השיפוטי והצדקתו הן שאלות השנויות במחלוקת פוליטית ואקדמית. יש המשתמשים במונח ריסון שיפוטי גם לתיאור נטייה של שופט להסתמך על תקדימים והעדפת פסיקה יציבה ועקבית על פני יצירתיות וחדשנות.