רציף ואלונגו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רציף ואלונגו (בפורטוגזית: Cais do Valongo) הוא רציף ישן הממוקם באזור הנמל של ריו דה ז'ניירו, בין הרחובות Coelho e Castro ו-Sacadura Cabral.[1]
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, שטח האתר ...
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
סוג | רציף ימי, חורבות, אתר ארכאולוגי | ||||
כתובת | Avenida Barão de Tefé - Saúde - Rio de Janeiro | ||||
מיקום | ריו דה ז'ניירו | ||||
מדינה | ברזיל | ||||
הקמה ובנייה | |||||
תקופת הבנייה | ?–1811 | ||||
תאריך פתיחה רשמי | 1811 | ||||
מידות | |||||
שטח | 0.3895 הקטאר | ||||
קואורדינטות | 22°53′50″S 43°11′15″W | ||||
סגירה
הרציף נבנה בשנת 1811 והיה מקום הנחיתה והמסחר של עבדים אפריקאים עד שנת 1831, הודות למצור על אפריקה שאסר את סחר העבדים בברזיל, אם כי נמשך עד 1888 באופן חשאי.[2] במהלך עשרים שנות פעילותו, נחתו ברציף בין 500 אלף למיליון עבדים.[3]
בשנת 1843 שופץ הרציף לנחיתה של הנסיכה תרזה כריסטינה, שהייתה אמורה להינשא לפדרו השני, קיסר ברזיל. הרציף נקרא אז Cais da Imperatriz (רציף הקיסרית).[4]
בין השנים 1850 עד 1920 נכבש האזור סביב המזח הישן על ידי עבדים שחורים ממספר מדינות. המלחין הייטור דוס פרזרס כינה את האזור "Pequena África" (אפריקה הקטנה).[5]