שביתת עובדי הפלדה למכוניות הייתה שביתה של כ-8,000 פועלים מהגרים בעיירה מקי רוקס, פנסילבניה ב-1909 אשר נוהלה על ידי ארגון הפועלים ה-IWW (פועלי התעשייה של העולם). השביתה זכתה לתשומת לב לאומית בעקבות הידרדרות דרמטית שארעה ביום ראשון 22 באוגוסט 1909. מאבק פרץ בין השובתים לבין משטרת פנסילבניה וכוח שמירה פרטי שהגיע למקום אשר הסתיים במותם של לפחות 12 אנשים, רובם מקרב השובתים.[1] השביתה נודעה כסכסוך העבודה המשמעותי ביותר באזור פיטסבורג עד לאותו הזמן.
עובדות מהירות תאריכי המאבק, מקום ...
שביתת עובדי הפלדה למכוניות |
תהלוכת הלוויה במקי רוקס, להרוגי יום ראשון העקוב מדם 1909 |
תאריכי המאבק |
10 ביולי 1909 – 8 בספטמבר 1909 (8 שבועות ו־5 ימים) |
---|
מקום |
מקי רוקס, פנסילבניה ארצות הברית |
---|
עילה |
משכורות |
---|
שיטת המאבק |
שביתה, מחאה, הפגנות, חבלה |
---|
תוצאה |
ניצחון לשובתים |
---|
הצדדים במאבק |
---|
|
דמויות בולטות |
---|
|
נפגעים |
---|
מתים:12 פצועים:26+ מעצרים:2 |
מתים:1 |
|
סגירה
הרקע לשביתה היה סביב תנאי מחיה ושכר קשים לעובדים.[2] רובם מהגרים מלפחות 16 מוצאים שונים.[3] החברה העסיקה את העובדים וגבתה מהם תשלום עבור מגורים דחוקים שניתנו להם במקום. רבים מהעובדים התלוננו על רעב, וקושי פיזי. הערכות היו שעובד מת כל שבוע בעקבות נוהלי עבודה רופפים. כמו כן היו תלונות רבות מצד עובדים על הטרדות מיניות של נשות וילדות העובדים מידי מנהלי העבודה.[4] בנוסף שיטת השכר הייתה של עבודה קבלנית בזמן קבוע מראש. איחורים גררו קנסות, ויצרו מצב בו עובדים נאלצו לשלם למנהלי העבודה על איחורים כדי לשמור את מקום עבודתם.[5] השיטה גרמה לירידה בשכר ליום עבודה מ 5$-3$ בממוצע לשכר של 1$ ומטה בממוצע.[5] השליטה הכלכלית של החברה המעסיקה היה כה רב, עד כדי שהחנויות מסביב למגורי הפועלים, אשר סיפקו לפועלים אוכל וכלי עבודה, היו אף הן בבעלות החברה וגבו מחירים מופקעים.[5]