שונם
עיר מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שׁוּנֵם הייתה עיר מקראית הנזכרת בתנ"ך בנחלת שבט יששכר, דרומית לגבעת המורה, וצפונית להר הגלבוע: ”וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם” (יהושע י"ט, יח).
תל שונם
(למפת ישראל רגילה)
העיר המשיכה להתקיים כעיר יהודית גם בתקופת המשנה והתלמוד, ומזוהה כיום עם הכפר הערבי סולם שממזרח לעפולה[1].