שושלת ג'ין (1115–1234)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שושלת ג'ין (1234-1115) (בכתב סיני: 金 במובן המילולי "זהב", או 金朝 מבטאים בערך "צין צ'או", בכתב פין-יין: Jīn Cháo), הידועה רשמית כשושלת "ג'ין הגדולה" (דא ג'ין - 大金) הייתה שושלת טונגוסית, אחת השושלות האחרונות שמלכו בסין לפני הפלישה המונגולית. היא שלטה בשנים 1234-1115 בצפון-מזרח סין. השושלת מכונה תכופות "השושלת הג'ורצ'נית" או "ג'ין הג'ורצ'נית", מכיוון שהקיסר המייסד שלה, ג'ין טאי-דזו (1123-1115), ושאר מנהיגיה היו ממוצא ג'ורצ'ני - הם השתייכו לשבט "וניאן", אחד מהשבטים הג'ורצ'נים הגדולים והחשובים. הג'ורצ'נים נחשבים למעין אבות של המנצ'ורים.
ערך ללא מקורות | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1 ויקיזציה 2. עיצוב 3. הגהה. | |
הג'ורצ'נים במקור עסקו בעיקר בחקלאות, בדיג ובציד, בעמק הנהר סונגהואה (סונגרי) ובגדות החלק התחתון של הנהר אמור. הם סבלו מהדיכוי של שושלת ליאו (1125-907) ששלטה בצפון סין ושאילץ אותם לשלם מיסים כבדים בסוסים, זהב ודברי ערך אחרים[1]. בהתחלת המאה ה-12 הרים ראש השבט "וניאן", אגודה, את דגל המרד של הג'ורצ'נים נגד שושלת ליאו. המרד נמשך כתשע שנים ונהנה מתמיכת שושלת סונג (1279-960) ששלטה מדרום לאימפריה ליאו ובירתה הייתה קאיפנג[2]. השושלת קמה בעקבות ניצחון המרד של טאי-דזו נגד שושלת ליאו. אחרי שנת 1125 נהדפו קיסרי ליאו אל האזורים המערביים של סין, בהם נודעו כ"ליאו המערביים" או כ"ממלכת קארה-חיטאי". אחרי שניצחו את ליאו, מנהיגי שושלת ג'ין פרקו את הברית עם סונג ויצאו למלחמה ממושכת נגדם, שנמשכה, בהפסקות, קרוב למאה שנים. בעת שלטונם, אימצו הג'ורצ'נים של ג'ין את המנהגים הסיניים ואף ביצרו את החומה הסינית הגדולה נגד האיום המונגולי. בימי שושלות ג'ין וסונג, הגיע העם הסיני להישגים רבים בתחום התרבות והטכנולוגיה, כגון פיתוח אבק השרפה ותחיית הקונפוציאניזם. קיסרות ג'ין התפשטה ממנצ'וריה בצפון ועד נהר הואי בדרום[2]. בשנת 1234 נפלה קיסרות ג'ין תחת מכות המכבש של הכובש המונגולי ג'ינגיס חאן, לאחר התנגדות ארוכה ועיקשת.