שיפוע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בגאומטריה, שיפוע של ישר מתאר את עוצמת התלילות שלו. ערך (מוחלט) גדול מצביע על תלילות גדולה. השיפוע מוגדר כיחס בין ההפרש האנכי בין שתי נקודות על הישר להפרש האופקי בין אותן נקודות (ראו באיור משמאל).
באופן דומה נגדיר שיפוע בתחומי הגאוגרפיה או הנדסה אזרחית. כך למשל, שיפוע של גבעה יוגדר כיחס בין הרום היחסי של הגבעה למרחק האופקי מתחתית הגבעה לשיאה. במילים אחרות, השיפוע מצביע על היחס בין שינוי הגובה לשינוי במרחק. כלומר, בגבעה תלולה המרחק האופקי בין תחתית הגבעה לשיאה יהיה קצר יחסית לגובה של הגבעה, בעוד שבגבעה מתונה המרחק האופקי יהיה ארוך ושיא הגבעה יהיה נמוך.[1]
שיפוע יכול להיות חיובי, שלילי, אפס או לא מוגדר. בישר הנמצא במערכת צירים קרטזית דו-ממדית, שיפוע חיובי משמעו שכאשר ערך ה-x גדל גם ערך ה-y גדל ("עלייה"). שיפוע שלילי משמעו שכאשר ערך ה-x גדל ערך ה-y קטן ("ירידה"). שיפוע שערכו אפס משמעו שאין שיפוע, כלומר מדובר בקו אופקי המקביל לציר ה-x. שיפוע לא מוגדר משמעו שמדובר בקו אנכי המקביל לציר ה-y.
ישרים מקבילים כאשר השיפועים שלהם שווים. ישרים ניצבים זה לזה כאשר מכפלת השיפועים שלהם שווה ל: 1-. בעזרת כלים מהחשבון האינפיניטסימלי ניתן להגדיר גם שיפוע של פונקציה בנקודה כלשהי כשיפוע של הישר המשיק לפונקציה בנקודה זו. כאשר קיים שיפוע כזה נאמר שהפונקציה גזירה בנקודה והשיפוע שלה נקרא נגזרת.
הנוסחה הבסיסית למציאת שיפוע ישר העובר בין הנקודות ו- היא .