שיקום מפוני ההתנתקות
שיקום העקורים במהלך תכנית ההתנתקות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות שביצועה החל ברצועת עזה ב־15 באוגוסט 2005 והחלק של פינוי האזרחים שבה הושלם בתוך שמונה ימים, גופים ממשלתיים ואזרחים ישראלים שונים נערכו לטיפול בעקורים שאיבדו את בתיהם ועסקיהם. כעשרת אלפים עקורים, כ-8,000 מגוש קטיף ורצועת עזה וכ-2,000 מצפון השומרון, נכללו בשיקום.
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: הנתונים לא עודכנו משנת 2012.. | |
תוכנית ההתנתקות |
המאבק על תוכנית ההתנתקות |
ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות |
ביצוע ההתנתקות |
ההתנחלויות שפונו |
|
רשימת ערכים הקשורים לתוכנית ההתנתקות |
במסגרת התוכנית התחייבה הממשלה למצוא פתרונות מגורים למפונים ולדאוג להם בסיוע כלכלי ובסיוע להתאקלמות. תחום זה היה באחריות מנהלת סל"ע. המנהלת הייתה אחראית הן על הסדרת מגורים זמניים לטווח קצר (מלונות, בתי הארחה) והן לטווח ארוך (מגורי קרווילות או דירות להכשרה למשך שנתיים). המנהלת אף יצאה במסע פרסומי נרחב ויקר במדיות התקשורת השונות שכותרתו: יש פתרון לכל מתיישב. בפועל מקום המגורים של רבים מהמפונים לא היה מוכן בזמן (ובמקרים רבים אף לא הוסכם עליו עם אנשי היישוב), ורבים מהם נשארו בבתי המלון במשך חודשים. חלק מהמפונים סירבו מלכתחילה להתפנות לבתי מלון, והעדיפו להשתכן במאהלים זמניים, וכך להבטיח את לכידות היישוב עד למציאת פתרון מגורים קבוע. עד לאוגוסט 2009 השקיעה מִנְהֶלֶת סל"ע 4.9 מיליארדי שקלים בפיצויים למפונים ובתשתיות לקליטתם, שהם, בממוצע, 1.7 מיליון שקלים למשפחה. כמו כן עד למועד זה קיבלו כ-87% מהמפונים הן פיצוי כספי הן מגרש להתיישבות מחדש והנותרים נמצאים בשלבי חתימה על הסכם. במנהלת מעריכים כי עד לסיום עבודתה יאמיר הסכום בכ-2 מיליארדי שקלים נוספים.[1]
על מנהלת ההתנתקות והטיפול במפונים נמתחה ביקורת קשה. הביקורת באה גם מצד המפונים שהרגישו שנבגדו וננטשו על ידי המדינה[2] וזכתה לחיזוק כאשר דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-8 במרץ 2006 קבע שהטיפול במפונים היה "מחדל גדול" והצביע על מספר רב של ליקויים ומחדלים בטיפול בהם.[3] בעקבות הליקויים הרבים והסחבת, שנמשכו זמן רב גם לאחר ביצוע התוכנית, הודיע ב-29 במאי 2006 שר השיכון מאיר שטרית כי משרדו ירכז את הטיפול במפונים ואת יישובם מחדש.
ביוני 2010 פרסמה הוועדה הממלכתית לבדיקה הטיפול במפוני ההתנתקות דו"ח חריף כנגד ממשלות ישראל וקבעה כי "הממשלה כשלה כישלון שקשה להפריז בחומרתו בטיפולם במפונים". את המפונים הגדירה כ"אזרחים אשר המדינה עצמה הפכה אותם לפליטים במולדתם". בסיכום קראה הוועדה לממשלה להשלים את שיקום המפונים עד 2011.[4]