שלילת הגלות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון. תפיסה זו באה לידי ביטוי הן בפלגים הסוציאליסטים המהפכניים והן בציונות הדתית אשר ראתה בשיבת ציון ומיזוג הגלויות אתחלתא דגאולה. שלילת הגלות כללה את דחייתן של לשונות היהודים, שנוצרו תוך שימוש בשפות הלועזיות בתפוצות ישראל, כגון היידיש ולדינו.
במקביל למיתוס שלילת הגלות התפתח בציונות מיתוס היהודי החדש.