שמאי הזקן
אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. שמאי והלל מכונים בספרות חז"ל בתואר "אבות העולם".[1]
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע | |
לידה | 50 לפנה״ס |
---|---|
פטירה | 30 (בגיל 79 בערך) |
תקופת הפעילות | דור חמישי ואחרון של הזוגות תקופת שלטון הורדוס |
השתייכות | בית שמאי |
רבותיו | שמעיה, אבטליון |
תלמידיו | בבא בן בוטא, רבן יוחנן בן זכאי, תלמידי בית שמאי (הדור הראשון) |
בני דורו | הלל הזקן |
סגירה
שמאי כנראה היה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.
שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').