שר בלי תיק - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for שר בלי תיק.

שר בלי תיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שר בלי תיק (לעיתים מכונה: שר במשרד ראש הממשלה) הוא שר בממשלה שאינו עומד בראש משרד ממשלתי כלשהו, אך יכול להיות ממונה על טיפול בנושאים מוגדרים (כגון ענייני מיעוטים, שירותים חשאיים וכדומה). ככל שר, זכאי גם שר בלי תיק להשתתף בישיבות הממשלה וקולו נספר בהצבעות כקול שווה לזה של יתר השרים. הוא נהנה גם משכר דומה ומנהג וליווי צמוד.

לרוב מינוי שר בלי תיק מתבצע על מנת שראש הממשלה יוכל לקיים קואליציה רחבה המאפשרת משילות והפחתת לחצים ושסעים. במדינות שונות מוסד שר בלי תיק משמש לפתרון סוגיות שונות, לדוגמה בהולנד, אחד השיקולים העומדים בבסיס צירופם לממשלה של שרים ללא תיק הוא הצורך ביצירת איזונים פוליטיים בין המפלגות השונות המרכיבות את הקואליציה. ואולם בכמה מדינות ישנם גם תפקידים לשרים ללא תיק להקלת העומס על המשרדים הרשמיים לנושאים פחות חשובים.

ישנם מודלים תאורטיים שבעזרתם ניתן לעמוד על ההיגיון העומד מאחורי מינוי שר בלי תיק דוגמת הדמוקרטיה ההסדרית של החוקר ארנד ליפהרט. עם זאת, מינויים של שרים בלי תיק סופגים בדרך כלל ביקורת ציבורית רבה, בטענה לבזבוז כספי ציבור למימון תפקידים מיותרים.

שרים בלי תיק בעולם

במדינות שבהן אין ממשל המבוסס על קואליציה, דוגמת ארצות הברית, לרוב לא ימצא תפקיד שר בלי תיק משום שבמדינות מסוג זה הממשלה או הקבינט מתפקדים בעיקר כגוף מייעץ ועל כן אין טעם במינוי שר בלי תיק שלגביו הוא מייעץ.

  • קנדה - התואר שר בלי תיק בא לידי שימוש לסירוגין בממשלה הקנדית, בעת האחרונה התואר לרוב מובא בקונוטציה שלילית. האחרון שמונה לשר בלי תיק בקנדה הוא גליס לאמונטאג' בשנת 1978 וגם הוא בסופו של דבר קודם להיות השר הממונה על הדואר.
  • אירלנד - אין ממש מוסד "שר" כפי שאנו מכירים אותו בישראל, אבל יש חברי ממשלה שאינם אחראים על נושא מסוים ולמעשה הם בפועל שר בלי תיק. המעמד המדובר הוא בשימוש לעיתים נדירות מאוד, ובפועל כשמינו מישהו לתפקיד שכזה, המינוי היה לפרק זמן קצר ובמקביל השר היה אחראי על מחלקת המדינה. בין השנים 1922 ל-1977 (הפעם האחרונה בה מונה שר בלי תיק באירלנד) מונו סך הכל 5 אנשים לתפקיד זה.
  • גרמניה - בין השנים 1936 ל-1945 כיהנו בתפקיד שר בלי תיק שני שרים, החל מ-1949 יש תפקיד קבוע של שר בלי תיק בבונדסטאג הגרמני. תפקיד זה נקרא "שר למשימות מיוחדות" (Bundesminister für besondere Aufgaben). השר בלי תיק הנ"ל הוא חבר בפדרציה הממשלתית אך אינו אחראי על מנהל פדרלי. חלק מנושאי התפקיד היו מקבילים לשל ראש הסגל של הקנצלר של הממשל הפדרטיבי.
  • נורווגיה - שר בלי תיק הוא שר שאינו ראש של משרד מסוים אבל יש לו את הסמכויות והחובות המוטלות על שר. השר אחראי על תחום ספציפי במשרד של שר אחר בממשלה הנורווגית, השר לתיאום ושת"פ בפיתוח לעולם היה שר בלי תיק.
  • סרביה - בין השנים 2007–2008 היה מינוי אחד לשר בלי תיק שהיה אחראי בפועל על תוכניות ההשקעה והפיתוח הלאומיים.
  • בממלכה המאוחדת תפקיד שר בלי תיק (Minister without portfolio) הוא תפקיד מקובל המאפשר יצירת איזונים בין המפלגות השונות. לרוב התפקיד הוא תפקיד בקבינט, ומטרת המינוי לאפשר לשרים להשתתף בישיבות קבינט שבלי מינוי זה הם לא יכלו להיכנס אליהן. בדרך כלל ימונה רק שר אחד בלי תיק בכל ממשלה.
  • הרשות הפלסטינית - חלק מהממשלות ככל תפקיד שר בלי תיק שאליו הוטלו מטלות ספציפיות. למשל אחמד מג'דלאני היה שר בלי תיק האחראי על הטיפול בגדר ההפרדה.

שרים בלי תיק בישראל

תפקידים וזכויות

בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים,[1] נשללה האפשרות למנות שר בלי תיק. תיקון זה בוטל, משיקולים קואליציוניים, פחות מחודשיים לאחר שנכנס לתוקף.[2]

אלה מאפייני המשרה:

  • תפקיד: לשר בלי תיק אין תפקיד מוגדר, אך הוא יכול להיות מופקד על נושא מסוים, למשל השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אחראי על תיאום עניינים חברתיים, או השר המופקד על ענייני ירושלים.[3] בהתאם לקביעה של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003, ‫לא ניתן להעביר תחומי פעולה לאחריותו של שר בלי תיק.‬ אם רצתה הממשלה למנות את השר להיות אחראי על "תחום פעולה", חייב היה הוא להיות במסגרת משרד קיים. לדוגמה, שר בלי תיק שמונה לעזרת שר האוצר, נקרא "שר במשרד האוצר", כך היה למשל מאיר שטרית.
  • משכורת שנתית ומענקים: שר בלי תיק זכאי למשכורת של שר, רכב שרד משודרג, אבטחה צמודה ו-8 עובדי משרד.
  • הגבלות למספר עוזרים: על פי התקשי"ר מותר לשר בלי תיק למנות 6 עוזרים לכל היותר, העוזרים יכולים לכלול מזכיר, יועץ, כותב נאומים, דובר ונהג במשרת אמון.

מבט השוואתי

ניתן לראות כי אמנם מספר השרים כמעט הכפיל עצמו לאורך ממשלות ישראל, אך מספר השרים בלי תיק נשאר יחסית קבוע ובעלת קו רגרסיה מתון. המצב שבו מספר השרים שווה למספר המשרדים הביצועיים הוא נדיר. בפועל, שני מצבים שכיחים יותר: מצב שבו מספר המשרדים גדול יותר ממספר השרים (כפי שהיה בממשלות הראשונות ובממשלת נתניהו), ומצב שבו מספר השרים עולה על מספר המשרדים הביצועיים.

המצב בו אין הלימה בין מספר המשרדים (התיקים) לבין מספר השרים אינו תופעה ישראלית ייחודית ונובע מהמשטר הפרלמנטרי הרב-מפלגתי ומהאילוצים הקואליציוניים. מבט על סוגי משטר שונים ועל תצורות ממשלה אחרות מלמד כי גם במשטרים מסוגים שונים עשוי להיווצר מצב בו ישנו שר בלי תיק, או שר בלי תיק האמון על נושא מסוים. לדוגמה, בארצות הברית בה יש משטר נשיאותי (השרים, המכונים מזכירים, הם אנשי מקצוע הממונים ישירות על ידי הנשיא ללא שיקולים קואליציוניים) היינו מצפים כי תהיה יציבות רבה יותר של מבנה הממשלה ביחס למשטרים פרלמנטריים. אבל מבט על ארצות הברית חושף כי הדבר אינו כן. אמנם מבנה משרדי הממשלה יציב יחסית, אך לעיתים ובהתאם לנסיבות היסטוריות עשויים לחול שינויים. בממשל רייגן עדיין היו רק 13 משרדי ממשלה, אך בתום תקופת כהונתו הוא פעל להוספת "המשרד לענייני יוצאי צבא", אשר התווסף כחלק מממשל ג’ורג’ בוש האב. בממשל קלינטון שודרג מעמדם של ראשי שתי רשויות לחברי קבינט (הממונה על המסחר וראש מחלקת המנהל והתקציב).

חוסר הלימה בין מספר השרים לבין מספר התיקים קיים במשטרים פרלמנטריים נוספים, בקנדה למשל, שבה ממשלה של מפלגה אחת בעלת רוב פרלמנטרי שולטת בדרך כלל, מספר השרים בממשלה נע מאז 1980 בין 22 ל-30. באוסטרליה, מספר השרים בממשלה נע בין 13 ל-20. בניו זילנד עד 1996 הייתה נהוגה בה שיטת בחירות רובית, אשר הביאה למערכת דו-מפלגתית ולממשלות של מפלגה יחידה בעלת רוב פרלמנטרי. מספר השרים בממשלה נע בין 18 ל-23. ב-1996 הופעלה לראשונה שיטת בחירות חדשה ויחסית, שבעקבותיה נוצרה מערכת רב-מפלגתית וצורך בממשלות קואליציוניות. אולם למרות המעבר מממשלה של מפלגה אחת לממשלות קואליציוניות, מספר המשרדים לא עלה ולא השתנה באורח מובהק. בהולנד, גודל הממשלה יציב למרות הקואליציות: מאז 1959, מספר השרים לא ירד מ-13 ולא עלה על 16. באירלנד (אשר גם בה לרוב ממשלות קואליציוניות) מספר השרים עומד מאז 1961 ללא שינוי על 15.

ביקורת בישראל

עיקרי הביקורת הנשמעת בתקשורת מתמקדת בגודל הממשלה, כלומר במספר השרים, ובעיקר בנושאי התואר "שר בלי תיק". תפקיד זה הופיע כבר בממשלה השלישית, ומאז היה בשימוש ברוב ממשלות ישראל. הביקורת מתרכזת לרוב סביב העלות התקציבית הגבוהה ובהיעדר תוכן בתפקיד. עם זאת יש לזכור כי במשטר פרלמנטרי רב-מפלגתי חלוקת משרות שר, אפילו ללא תיק ביצועי, היא אחת מהתשואות הקואליציונית המקובלות ביותר ולא פעם היא חיונית כמנגנון של איזון בין-מפלגתי. אף על פי שאינו ממונה על משרד ביצועי, השר בלי תיק הוא חבר מלא בממשלה, בעל קול שווה לשאר עמיתיו השרים. הבעיה מתחילה כאשר מספר השרים ללא תיק חורג מעבר למספרים המקובלים בממשלות קודמות, כפי שקרה בממשלת האחדות הראשונה של יצחק שמיר (שבעה שרים ללא תיק) ובממשלה הראשונה של שרון (שישה שרים ללא תיק). וכן בממשלת גולדה (6). המצדדים טוענים, כי השר בלי תיק הוא בדרך כלל חבר כנסת ועלותו התקציבית לא שונה מהותית בעקבות מינויו לשר, וכן כי קולו בממשלה חשוב לאיזון הצבעות.

שרים בלי תיק בממשלות ישראל

ממשלה שם תמונה מפלגה תחילת כהונה סיום כהונה
הממשלה ה-3 פרץ נפתלי
מפא"י 8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952
פנחס לבון
17 באוגוסט 1952 24 בדצמבר 1952
הממשלה ה-4 דב יוסף
24 בדצמבר 1952 15 ביוני 1953
פנחס לבון
24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954
הממשלה ה-5 זלמן ארן
26 בינואר 1954 29 ביוני 1955
הממשלה ה-7 פרץ נפתלי
3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958
הממשלה ה-8 7 בינואר 1958 25 בינואר 1959
הממשלה ה-9 אבא אבן
17 בדצמבר 1959 3 באוגוסט 1960
הממשלה ה-10 יוסף אלמוגי
מפא"י, רפ"י 2 בנובמבר 1961 30 באוקטובר 1962
הממשלה ה-11 עקיבא גוברין
מפא"י 1 בדצמבר 1963 22 בדצמבר 1964
הממשלה ה-13 ישראל גלילי
המערך, העבודה 12 בינואר 1966 5 ביוני 1967
מנחם בגין
גח"ל 5 ביוני 1967 17 במרץ 1969
יוסף ספיר
5 ביוני 1967 17 במרץ 1969
פנחס ספיר
המערך, העבודה 5 באוגוסט 1968 17 במרץ 1969
הממשלה ה-14 מנחם בגין
גח"ל 17 במרץ 1969 15 בדצמבר 1969
ישראל גלילי
המערך, העבודה 17 במרץ 1969 15 בדצמבר 1969
יוסף ספיר
גח"ל 17 במרץ 1969 15 בדצמבר 1969
פנחס ספיר
המערך, העבודה 17 במרץ 1969 15 בדצמבר 1969
הממשלה ה-15 שמעון פרס
המערך 15 בדצמבר 1969 22 בדצמבר 1969
ישראל ברזילי
מפ"ם 15 בדצמבר 1969 12 ביוני 1970
ויקטור שם-טוב
לא היה ח"כ 15 בדצמבר 1969 27 ביולי 1970
מנחם בגין
גח"ל 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
אריה דולצ'ין
לא היה ח"כ 15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970
ישראל גלילי
המערך 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974
הממשלה ה-16 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974
גדעון האוזנר
ליברלים עצמאיים 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974
הממשלה ה-17 שולמית אלוני
רצ, יעד 3 ביוני 1974 6 בנובמבר 1974
ישראל גלילי
המערך 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977)
גדעון האוזנר
ליברלים עצמאיים 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
הממשלה ה-18 חיים לנדאו
לא היה ח"כ 10 בינואר 1978 15 בינואר 1979
משה נסים
הליכוד 10 בינואר 1978 13 באוגוסט 1980
הממשלה ה-19 יצחק מודעי
5 באוגוסט 1981 19 באוקטובר 1982
מרדכי בן-פורת
תל"ם, תנועה להתחדשות ציונית חברתית 5 ביולי 1982 10 באוקטובר 1983
אריאל שרון
הליכוד 14 בפברואר 1983 10 באוקטובר 1983
שרה דורון
5 ביולי 1983 10 באוקטובר 1983
הממשלה ה-20 מרדכי בן-פורת
תל"ם, תנועה להתחדשות ציונית חברתית 10 באוקטובר 1983 31 בינואר 1984
שרה דורון
הליכוד 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אריאל שרון
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
הממשלה ה-21 יצחק חיים פרץ
ש"ס 13 בספטמבר 1984 18 בדצמבר 1984
יוסף בורג
מפד"ל 13 בספטמבר 1984 23 בדצמבר 1984
משה ארנס
הליכוד 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יגאל הורביץ
אומץ, הליכוד 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
עזר ויצמן
יחד, המערך 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
יוסף שפירא
לא היה ח"כ 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986
הממשלה ה-22 יגאל הורביץ
הליכוד 20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988
עזר ויצמן
יחד, המערך 20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988
יצחק מודעי
הליכוד 20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988
יוסף שפירא
לא היה ח"כ 20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988
יצחק חיים פרץ
ש"ס 25 במאי 1987 22 בדצמבר 1988
משה ארנס
הליכוד 18 באפריל 1988 4 בספטמבר 1987
מרדכי גור
המערך 18 באפריל 1988 22 בדצמבר 1988
הממשלה ה-23 רפאל אדרי
המערך, העבודה 22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990
משה נסים
הליכוד 22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990
מרדכי גור
המערך, העבודה 22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990
אהוד אולמרט
הליכוד 22 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990
אבנר-חי שאקי
מפד"ל 27 בדצמבר 1988 11 ביוני 1990
דוד מגן
הליכוד 7 במרץ 1990 11 ביוני 1990
הממשלה ה-24 רחבעם זאבי
מולדת 5 בפברואר 1991 21 בינואר 1992
הממשלה ה-25 שולמית אלוני
מרצ 11 במאי 1993 7 ביוני 1993
אריה דרעי
ש"ס 11 במאי 1993 7 ביוני 1993
הממשלה ה-26 יהודה עמיטל
לא היה ח"כ 22 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996
הממשלה ה-27 שאול עמור
הליכוד, הליכוד-גשר-צומת 20 בינואר 1999 6 ביולי 1999
הממשלה ה-29 סאלח טריף
ישראל אחת, עבודה-מימד 7 במרץ 2001 29 בינואר 2002
שמואל אביטל
לא היה ח"כ 7 במרץ 2001 22 בפברואר 2002
דני נוה
הליכוד 7 במרץ 2001 18 בפברואר 2002
דן מרידור
מפלגת המרכז 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2002
רענן כהן
ישראל אחת, עבודה-מימד 7 במרץ 2001 18 באוגוסט 2002
ציפי לבני
הליכוד 7 במרץ 2001 17 בדצמבר 2002
דוד לוי
ישראל אחת, גשר 8 באפריל 2002 30 ביולי 2002
אפי איתם
לא היה ח"כ 8 באפריל 2002 18 בספטמבר 2002
יצחק לוי
מפד"ל, ציונות דתית לאומית מתחדשת 8 באפריל 2002 18 בספטמבר 2002
עוזי לנדאו
הליכוד 28 בפברואר 2003 18 באוקטובר 2004
הממשלה ה-30 חיים רמון
העבודה-מימד-עם אחד 10 בינואר 2005 23 בנובמבר 2005
הממשלה ה-31 יעקב אדרי
קדימה 4 במאי 2006 4 ביולי 2007
איתן כבל
עבודה-מימד, העבודה 4 במאי 2006 1 במאי 2007
יצחק כהן
ש"ס 4 במאי 2006 14 בינואר 2008
משולם נהרי
4 במאי 2006 31 במרץ 2009
ראלב מג'אדלה
עבודה-מימד, העבודה 29 בינואר 2007 21 במרץ 2007
רוחמה אברהם
קדימה 4 ביולי 2007 14 ביולי 2008
עמי אילון
עבודה-מימד, העבודה 16 בספטמבר 2007 16 בדצמבר 2008
הממשלה ה-32 מיכאל איתן
הליכוד 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013
יוסי פלד
31 במרץ 2009 ספטמבר 2012
בני בגין
31 במרץ 2009 18 במרץ 2013
אבישי ברוורמן
העבודה 31 במרץ 2009 19 בינואר 2011
משולם נהרי
ש"ס 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013
שאול מופז
קדימה 8 במאי 2012 8 ביולי 2012
הממשלה ה-34 אופיר אקוניס
הליכוד 14 במאי 2015 2 בספטמבר 2015
בני בגין
14 במאי 2015 1 ביוני 2015
צחי הנגבי
30 במאי 2016 26 בדצמבר 2016
איוב קרא
22 בינואר 2017 29 במאי 2017
הממשלה ה-35 צחי הנגבי
17 במאי 2020 2 באוגוסט 2020
מיזמי קרן ויקימדיה ערך מילוני בוויקימילון: שר בלי תיק ציטוטים בוויקיציטוט: שר בלי תיק תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שר בלי תיק

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
שר בלי תיק
Listen to this article