שתנן
תרכובת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שִׁתְנָן (או שֵינָן, שתנה; בלועזית: אוּרֵאַה) הוא תרכובת אורגנית המורכבת מפחמן, חנקן, מימן וחמצן. נוסחתו הכימית היא CON2H4 או CO(NH2)2. באמצעות ייצור שתנן נפטר הגוף מעודפי חנקן הנוצרים במהלך חילוף חומרים.
שם סיסטמטי | קרבוניל דיאמיד[1] |
---|---|
שמות נוספים |
קרבמיד קרבוניל דיאמין דיאמינו מתנל דיאמינו מתנון |
כתיב כימי | CH₄N₂O |
מסה מולרית | 60.07 גרם/מול |
מראה | צבע לבן, חסר ריח |
מספר CAS | 57-13-6 |
צפיפות | 1.33 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | מוצק |
מסיסות |
108 g/100 ml (20 °C) 167 g/100 ml (40 °C) 251 g/100 ml (60 °C) 400 g/100 ml (80 °C) 733 g/100 ml (100 °C) |
טמפרטורת היתוך |
132.7 °C 405.85 K |
חומציות | 0.18 |
אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −333.3 קילוג'ול למול |
אצל חלק מהחיות, האטומים המרכיבים את השתנן מגיעים מפחמן דו-חמצני, מים, חומצה אספרטית ואמוניה. והשתנן נוצר בתהליך אנאבולי. תהליך זה צורך אנרגיה, כיוון שאמוניה, תוצר לוואי נפוץ של חילוף החומרים בגוף, היא רעילה ויש לנטרלה. השתנן נוצר בכבד. חיות ימיות לא מייצרות שתנן, כיוון שסביבתן משופעת במים והן יכולות פשוט לפלוט את האמוניה לסביבה מיד כשהיא נוצרת. עופות מייצרים חומצת שתן, חומר רעיל פחות מהשתנן, כיוון שצריכת המים שלהם קפדנית יותר. גם בני אדם מייצרים מעט חומצת שתן, כתוצאה מפירוק פורין. ייצור עודף של חומצת שתן יכול לגרום לסוג של דלקת מפרקים הנקרא שיגדון.