תהילים ג' הוא המזמור השלישי של תהילים . המזמור חתום בידי דוד , שכתב אותו כאשר הוא ברח מאבשלום בנו שמרד בו[1] . דוד, שננטש על ידי נתיניו, נלעג מצד שמעי בן גרא , ונרדף אחר כתרו וחייו על ידי בנו, פונה לאלוהיו, מתאר את בדידותו וצרותיו, ומביע את ביטחונו בה'.
עובדות מהירות תהילים ג' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ. ...
תהילים ג' מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
(ב) ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי.
(ג) רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.
(ד) וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.
(ה) קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה.
(ו) אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי.
(ז) לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי.
(ח) קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ.
(ט) לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
סגירה
המלך דוד מתפלל, ציור מאת רמברנדט (1652)
יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה לחשש עין ימנית וסגולה לכאב ראש[2] .