תהילים קל"ג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תהילים קל"ג הוא אחד מחמישה עשר שירי המעלות. משורר תהילים מתפעל מהאחווה ותחושת היחד הבאה לידי ביטוי בחברה וזאת כי ברכת ה' שוררת בקהילה.
פסוקי המזמור: תהילים קל"ג שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד |
---|
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: |
תהילים קל"ג הוא מזמור חכמה אך יש הטוענים כי הוא משמש כאודה לציון.[דרושה הבהרה] אחרים סוברים כי זהו מזמור שבח הבא לשבח את העולים לרגל לירושלים בעת שלוש רגלים. לשיטתם של אחרים המזמור הוא מזמור תהילה וזאת ניתן להבין מהשפע היוצא מהאחווה הבאה לידי ביטוי בפסוק: "הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים - שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד".[1]