תוכנית המצפים בגליל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוכנית המצפים בגליל היא תוכנית רחבת היקף להקמת יישובים יהודיים בגליל בשנים 1979–1980 (ממשלת בגין). ידועה בציבור בשם "ייהוד הגליל". במסגרת התוכנית הוקמו בפרק זמן קצר מספר גדול של יישובים יהודיים קטנים, אשר כונו מצפים.
החלטת הביצוע למפעל המצפים התקבלה באפריל 1979, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית העולמית. ההחלטה אישרה הקמת 30 מצפים בטווח של 6–8 חודשים. לפי יוזמיה, מטרת התוכנית הייתה לפרוש אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל ההררי כדי להגדיל את שיעור האוכלוסייה היהודית בגליל ולמנוע השתלטות של תושבים ערבים על אדמות מדינה באזור.
התוכנית מומנה בעיקר על ידי המחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית.
בשלב ראשון אויש כל מצפה על ידי 7–15 משפחות שהתגוררו במבנים זמניים. חלק מהיישובים תוכננו עבור אוכלוסייה שחיפשה מגורים ואיכות חיים.
בפועל עד 1981 אוכלסו 26 מצפים.