תומאס נייגל
פילוסוף אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תומאס נייגל (באנגלית: Thomas Nagel; נולד ב-4 ביולי 1937) הוא פילוסוף יהודי-אמריקאי, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה ולמשפטים באוניברסיטת ניו יורק, שם הוא לימד מ-1980 עד 2016[1]. תחומי העניין העיקריים שלו הם: פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה פוליטית ואתיקה.
נייגל מרצה על אתיקה באוניברסיטת ניו-יורק, 2008. | |
לידה |
4 ביולי 1937 (בן 86) בלגרד, ממלכת יוגוסלביה |
---|---|
השקפה דתית | אתאיזם |
מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל |
מנחה לדוקטורט | ג'ון רולס |
מוסדות | |
מונחה לדוקטורט | שלי קגן, רבקה גולדסטיין, סמואל שפלר |
זרם | פילוסופיה אנליטית |
תחומי עניין | פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה פוליטית, אתיקה |
עיסוק | פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, סופר |
הושפע מ | עמנואל קאנט, לודוויג ויטגנשטיין, ג'ון אוסטין, ג'ון רולס |
מדינה | ארצות הברית |
יצירות ידועות | What Is it Like to Be a Bat? |
פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1966) פרס רולף שוק ללוגיקה ופילוסופיה (2008) פרס PEN/Diamonstein-Spielvogel למאמר (1996) פרס בלצן (2008) |
בן או בת זוג | Anne Hollander (1979–2014) |
האתר הרשמי | |
בתחום הפילוסופיה של הנפש, נייגל ידוע בשל ביקורתו את הרדוקציוניזם-המטריאלי של חקר התודעה, במיוחד במאמרו מ-1974 "איך זה להיות עטלף?" ("?What Is it Like to Be a Bat"), ניסוי מחשבתי פרדיגמאטי בתחום בעיית הגוף והנפש וחקר הקווליה. הוא המשיך ב-2012 את ביקורתו על הרדוקציוניזם "רוח וקוסמוס" ("Mind and Cosmos"), שבו הוא טוען כנגד הגישה הנאו-דרוויניסטית.
נייגל ידוע גם בשל הגותו המוסרית ותורתו הפוליטית הדאונטולוגיות-ליברליות, העולות בספרו מ-1970 "אפשרות האלטרואיזם" ("The Possibility of Altruism") ובכתבים אחרים.