תחושתיות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תחושתיות או סנטיינטיות (sentience)[1] היא היכולת להרגיש מצוקה או רווחה נפשית או פיזית. לתחושתיות יש תפקיד מרכזי בשיח על זכויות בעלי החיים, משום שהיא אחת הדרכים מהן נטענת חובה מוסרית של בני האדם ביחס לבעלי חיים, כיצורים שיכולים להרגיש סבל או הנאה.
פילוסופים מהמאה ה-18 השתמשו במושג זה על מנת להבחין בין היכולת לחשוב בהיגיון לבין היכולת להרגיש. בפילוסופיה המזרחית, תחושתיות היא יכולת להרגיש דברים באופן מטפיזי, ואנו נדרשים להתייחס בכבוד ובדאגה לכל יצור בעל יכולת זו.