תיגראי
מדינה באתיופיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תיגראי (באמהרית: ትግራይ; תעתיק מדויק מאמהרית/תיגרינית: תְּגְרָיְ) היא אחת מהמדינות המרכיבות את הפדרציה האתיופית. תיגראי היא המדינה הצפונית ביותר באתיופיה וגובלת במזרחה בעפר, בצפונה באריתריאה, במערבה בסודאן ובאמהרה בדרומה.
| |||
מדינה | אתיופיה אתיופיה | ||
---|---|---|---|
מושל | דברה ציון גברה מיכאל | ||
בירת המדינה | מקלה | ||
שפה רשמית | תיגרינית | ||
שטח | 50,078 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במדינה | 4,960,003 (2014) | ||
‑ צפיפות | 86.5 נפש לקמ"ר (2005) | ||
קואורדינטות | 13°34′30″N 39°05′15″E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
https://www.tig-gpr.org | |||
תיגראי ואריתריאה הן לב האזור ההיסטורי חבש. הממלכות הקדומות ביותר אשר צמחו בצפון הרמה האתיופית כללו את תיגראי. במהלך המאה התשע-עשרה, בתקופת מלכותו של קיסר אתיופיה התיגריני יוהנס הרביעי, בזמן שהקיסר הוביל את צבאו להילחם במהדיסטים הסודאנים במתמה החלק הצפוני של דוברי התגרניה נפלו לידי האיטלקים בלא קרב וממנה והחוף האריתראי יצרו את מושבת אריתריאה ומאוחר יותר הקיסר האתיופי מנליכ הכיר בשליטה האיטלקית אך העדיף כך על מנת להחליש ולפצל את את השבטים הצפוניים שמרדו לו ולחלק אותם לשני אזורים כיום מחוז תיגראי הצפונית שבאתיופיה ובגבולה ביהר תיגרינייה, אריתריאה הדרומית.
בשנים שלאחר מכן גברה תחושת הלאומיות בקרב האוכלוסייה המקומית, בייחוד בזמן הכיבוש האיטלקי ולאחריו, תקופה בה קמו תנועות מורדים שקראו לפירוד תיגראי מאתיופיה, ובעיקר בשנות ה-70 בתקופת שלטונו הקומוניסטי של מנגיסטו שטבח ורצח את העם התיגריני והאריתראי כולל שאר השבטים באתיופיה, אבל המודגשים היו באזור תיגראי ואריתראיה מפני שהם מרדו בשלטונו וכל תיגריני מלומד יוצא אוניברסיטת אדיס בזמנו היה נעלם מעל פני השטח, מנגיסטו לא אהב אנשים מלומדים משום שרצה להשאר בשלטון ושכולם יחזיקו נשקים ולא עיפרונות, יש האומרים שמנגיסטו הגיע מרקע של עבד (ברייה) שני הוריו היו עבדים והיו לו רגשות טינה לכן התנהל בצורה זו, התיגרינים החלו לפעול בצורה יותר מאורגנת בסיוע אחיהם מה-eplf (אריתראים) ששאפו להקמת מדינה עצמאית שתהיה מורכבת גם עם בני עמם באריתריאה. תוכנית זאת לא יצאה לפועל ובמקומה קמו באתיופיה מדינות על פי מוצא אתני תחת הפדרציה האתיופית שנישלטה צבאית כלכלית ופוליטית בידי ה-tplf (התיגרנים).