תכנון תבוני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תכנון תבוני (באנגלית: Intelligent Design) היא השערה פילוסופית לפיה מוצא החיים ותהליך האבולוציה של החיים הם מתוכננים ואינם אקראיים. על פי גישה זו מתוך התבוננות על הביולוגיה הקיימת ועל מורכבות היקום המסקנה היא דואליסטית.
בבסיס רעיון התכנון התבוני נתפסת האבולוציה כתהליך נדיר אשר סיכוייו להצליח ללא התערבות של כוח-עליון לא סבירים. ההנחה היא כי האבולוציה אכן נכונה אך אינה עונה על השאלה האם קיים מחולל ראשוני (אלוהים) אלא אך ורק מסבירה כיצד התהליך מתהווה (יצור חי A ליצור חי B).
מתנגדי התכנון התבוני רואים בו לא יותר מניסיון להציג בריאתנות במסווה מדעי. לטענתם, חלק נכבד מהטענות של תומכי התכנון התבוני שגויות, כלומר התופעות הללו ניתנות להסבר על פי התאוריות המדעיות הקיימות, והשאר אינן אלא פערים בידע המדעי, ואינן מעידות על דבר מעבר לכך שהמדע טרם הצליח להסביר את אותן תופעות[1].
תומכי התכנון התבוני, שפותח על ידי מכון דיסקברי, דורשים להכיר בה כתאוריה מדעית וללמדה בשיעורי מדעים בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית, במקביל ללימודי האבולוציה. דרישה זאת הציתה מחלוקת ציבורית מתמשכת בארצות הברית וברחבי העולם. המתנגדים רואים בדרישה הזאת ניסיון ללמד בריאתנות, אשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק שאסור ללמדה בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה[2].