תצפית (צבא)
תפקיד על ספינה או ביבשה; מוטלת עליו האחריות להסתכל ולהזהיר מפני סכנות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תצפית (באנגלית: Look-out, Observation) בהקשר הצבאי היא התבוננות ומעקב בראייה אחר המתרחש במרחב שטח מוגדר לשם איסוף מודיעין חזותי או הכוונת פעולות צבאיות. תצפית יכולה להיעשות בראייה ישירה של אדם, בסיועו של אמצעי אופטי כלשהו; היא יכולה להיעשות גם על ידי פלטפורמה בלתי מאוישת - כלי רכב או כלי טיס - המשמשת כתווך המעביר את המראות שהוא קולט אל תצפיתן אנושי הנמצא באתר מרוחק ממנו. עם הזמן עלתה מאוד חשיבותה של התצפית האווירית, הנערכת באמצעות כלי טיס שונים.
פעילות התצפית מתקיימת מאז העת העתיקה, המתוארת עוד בתנ"ך, למשל: ”וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל” (ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק י"ז).
את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין.[1] ממילה זאת נגזר בצה"ל הפועל התנייני לְתַצְפֵּת.