Parallel ATA
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
PATA (ראשי תיבות של: Parallel Advanced Technology Attachment; בתרגום חופשי: חיבור מקבילי לטכנולוגיה מתקדמת) היה ממשק סטנדרטי לחיבור אמצעי אחסון כמו דיסקים קשיחים, כונני תקליטורים, כונני DVD ואחרים למחשבים אישיים. תקן ה־PATA מגביל את אורך הכבלים ל־45 סנטימטר (בעבר 90) ועל כן הוא מתאים בעיקר לחיבור בין רכיבים בתוך מארז המחשב. עלותו הנמוכה הפכה אותו לתקן הנפוץ ביותר לסוג הזה של חיבורים. IDE הוחלף בחיבור ה-Serial ATA בהדרגה החל משנת 2003 והחל מהעשור השני של המאה ה-21 השימוש בו הופסק לחלוטין.
עובדות מהירות PATA, תאריך המצאה ...
PATA | |
---|---|
Parallel Advanced Technology Attachment | |
כבל PATA בעל 80 גידים | |
תאריך המצאה | 1986 |
הוחלף על ידי | Serial ATA (2003) |
רוחב אפיק | 16 סיביות |
מספר התקנים | 2 לכבל |
מהירות אפיק | 16, 33, 66, 100 ו- 133MBps |
סוג אפיק | מקבילי |
חיבור ללא אתחול | לא |
אפיק חיצוני | לא |
סגירה
ישנם מספר מונחים המהווים למעשה שמות נרדפים ל־PATA, הנפוצים שבהם הם IDE, ATAPI ו־UDMA. שמו הרשמי של התקן היה במשך שנים ATA, אך עם פיתוח התקן SATA שירש אותו, שונה שם תקן ה־ATA המקורי ל־Parallel ATA (PATA).