STS-1
משימת חלל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
STS-1 הייתה המשימה המאוישת הראשונה בתוכנית מעבורות החלל. טיסה זו שוגרה ב-12 באפריל 1981 וחזרה ב-14 באפריל, לאחר שלושה ימים בחלל. במשימה זו, מעבורת החלל קולומביה הקיפה 37 פעמים את כדור-הארץ, והייתה למשימה המאוישת הראשונה של נאס"א מאז אפולו-סויוז ביולי 1975.
בוב קריפן, ג'ון יאנג | |||
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
מטרה מרכזית | בדיקות מעבורת חלל | ||
מעבורת | קולומביה | ||
כן שיגור | LC-39A, מרכז החלל קנדי | ||
שיגור | 12 באפריל 1981 12:00:03 UTC | ||
נחיתה |
14 באפריל 1981 18:20:57 UTC בסיס חיל האוויר אדוארדס | ||
משך המשימה | יומיים, 6 שעות 20 דקות ו-53 שניות | ||
נתוני חללית | |||
מסת החללית | 99,452 ק"ג | ||
נתוני מסלול | |||
מספר הקפות | 37 | ||
אפוגיאה | 251 ק"מ | ||
פריגיאה | 240 ק"מ | ||
אפהליון | 266 ק"מ (כדור הארץ) | ||
פריהליון | 271 ק"מ (כדור הארץ) | ||
זמן הקפה | 89.4 דקות | ||
גובה מסלול | 307 ק"מ | ||
נטיית מסלול | 40.4 מעלות | ||
אורך מסע | 1,728,000 ק"מ | ||
צוות | |||
אנשי צוות | 2 | ||
משימות קשורות | |||
| |||
מזהים | |||
מספר קטלוג לוויינים | 12399 | ||
מאגר המידע הלאומי | 1981-034A | ||
מועד השיגור המקורי של טיסה זו היה אמור להיות בסוף 1979, אך בעיות שנתגלו בהצמדת אריחי מגן החום של המעבורת למקומם גרמו לדחיית השיגור אל תחילת 1980. גם בעיות בניסוי המנועים הראשיים של המעבורת תרמו לדחיית השיגור. הטיפול בתקלות אלה הסתיים בסתיו 1980, וב-24 בנובמבר אותה שנה המעבורת הועברה ממתקן עיבוד המעבורת אל בניין הרכבת הרכבים הענקי, שם היא הוצמדה אל מכל הדלק החיצוני ושני מאיצי הדלק המוצק.
בחודש דצמבר ערכו האסטרונאוטים יאנג וקריפן, שיועדו להטיס את הקולומביה, סדרה של בדיקות במחשבי הטיסה של המעבורת. ב-29 בחודש הוצאה המעבורת מבניין ההרכבה, והובלה אל קומפלקס השיגור. לאחר תדלוק מכל הדלק של המנועים הראשיים, גילתה נאס"א ש-32 אריחים מחומר הבידוד המצפה את המכל נשרו. חומר זה אמור למנוע היווצרות קרח על גבי המכל הקפוא, קרח שעלול לנשור וליפול על מגיני החום של המעבורת.
למרות ניסוי מוצלח של המנועים הראשיים ב-16 בפברואר 1981, דחתה נאס"א את השיגור עד 5 באפריל. אך גם תאריך זה נדחה עקב צורך בכוונונים אחרונים. ב-10 באפריל נכנסו יאנג וקריפן אל המעבורת, אך במהלך הספירה לאחור התגלה חוסר תיאום בין מחשב הטיסה הראשי ומחשבי הגיבוי. השיגור נדחה ביומיים נוספים, לאכזבת קהל האלפים שהגיע לראות את השיגור ההיסטורי.
ב-12 באפריל שוב הגיעו האסטרונאוטים אל המעבורת. הפעם הספירה לאחור עברה ללא תקלות, והמעבורת שוגרה בהצלחה 3 שניות לאחר השעה שבע בבוקר, שעון החוף המזרחי.