אהרן דוד גורדון
פילוסוף, מחנך, ופעיל ציוני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני". גורדון היה פעיל בתנועה הציונית ואף השתתף בקונגרס הציוני; חלוץ ופועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצים בתקופת העלייה השנייה והעלייה השלישית, מנהיג לא מוכתר של מפלגת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל, מייסד תורת-מוסר שבחייו ולאחר מותו כונתה על ידי בני דורו "דת העבודה".
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
9 ביוני 1856 האימפריה הרוסית טרויאנוב (אוק'), האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
22 בפברואר 1922 (בגיל 65) דגניה א', פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | דגניה א׳ |
זרם | אקזיסטנציאליזם, אוטופיזם, פילוסופיית החיים |
תחומי עניין | אתיקה, תורת ההכרה, פילוסופיה יהודית, פסיכולוגיה חברתית |
עיסוק | פילוסוף, סופר |
הושפע מ |
ההגות היהודית: מדרש ההלכה והאגדה, הקבלה, החסידות; פרידריך ניטשה, קארל מארקס, בודהה, עמנואל קאנט, ברוך שפינוזה, לב טולסטוי, מיכאיל לרמונטוב, ארתור שופנהאואר |
השפיע על | יוסף חיים ברנר, מרטין בובר, ברל כצנלסון, רחל המשוררת, יוסף שכטר, אליעזר שביד |
מדינה | האימפריה הרוסית |
סגירה