אנטינומיזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנטינומיזם (antinomism או antinomianism) היא ההשקפה לפיה האמונה הדתית הנכונה פוטרת את המחזיק בה מהכרח לציית לחוקים ולמסגרות חברתיות, וכי הטוב והצדק נובעים מן הנפש פנימה ולא מבחוץ[דרושה הבהרה].
המונח נטבע בימי הרפורמציה ככינוי גנאי לכיתות פרוטסטנטיות קיצוניות שנרדפו בשל סירובן לציית לנורמות החברתיות, והוא משמש לציון כל אסכולה דתית הדוחה את החוקים והכללים המקובלים.