אנרגיית קשר גרעינית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנרגיית קשר גרעינית (אנגלית: Nuclear Binding Energy) היא אנרגיית הקשר המהווה את האנרגיה הנדרשת כדי לפרק את גרעין האטום למרכיביו, פרוטונים ונייטרונים. כל גרעין של כל אטום, פרט למימן-1 (העשוי מפרוטון בלבד, ללא נייטרונים), נושא אנרגיית קשר גרעינית. אנרגיית הקשר הגרעינית נובעת מהכוח הגרעיני, הנישא על ידי מספר סוגים של מזונים, לרבות הפאיון.
אנרגיית קשר גרעינית לנוקליאון (nuclear binding energy per nucleon), הנמדדת ביחידות של מגה אלקטרונוולט לנוקליאון, היא סך כל אנרגיית הקשר הגרעינית של גרעין נתון חלקי מספר הנוקליאונים שהוא מכיל. זו אנרגיית הקשר הגרעינית הממוצעת שכל נוקליאון תורם לגרעין. טווח אנרגיות הקשר הגרעיניות נע בין 1.3697 MeV לנוקליאון בגרעין של מימן-2 ל-8.7945 MeV לנוקליאון בגרעין של ניקל-62. מכיוון שאנרגיית הקשר הגרעינית לנוקליאון שלו היא הגבוהה ביותר, ניקל-62 הוא הגרעין היציב ביותר הקיים בטבע.